מסובכת – פרק 8 – אהבה מסובכת

נשמתי נשימות כבדות ושקטות. אפילו לא הספקתי לברוח כמו שכולם עושים.
האקדח היה מוצמד לגבי בחוזקה והוסתר עם מעילו השחור והגדול.
אם הייתי זזה הייתי כנראה מדממת שם למוות.
איפה אני אמצא פה רופא שיטפל בגנבת?
הוא הוביל אותי כל הזמן שהאקדח באמצע גבי והלכנו בצעדים מהירים.
הוא חייך מדי פעם כדי לשדר שהכל בסדר לעוברים ושבים.
התפללתי שרוי וטום בעקבותינו ושהם יעזרו לי.
לא יכלתי להסתובב לחפש אותם כי ידעתי שהאיש יחשוד שיש מישהו מאחורינו.
המשכנו ללכת במשך כמה דקות והגענו למין סמטה אפלה כזו – ממש כמו שרואים בסרטים.
נכנסו לדלת קטנה ושחורה באמצע הסמטה ולפני שהספקתי לראות את החדר שמאחורי הדלת לפתע הרגשתי מכה חזקה בראשי.

********************

״אני עייפה״ מילמלתי לשוטרת במקום להמשיך לספר.
״גם אני עייפה חמודה , אין מה לעשות. תמשיכי לספר.״
״אפשר לפחות כוס מים?״ ביקשתי וקיבלתי לאחר כמה שניות כוס מים צוננים.

******************

כשפתחתי את עיני ראיתי רק שחור.
היה לי ברור שיש עליי שק.
אין אוויר בשק. עוד קצת ואני לא אנשום.
ידיי קשורות בחוזקה וכך גם רגליי.
ניסיתי במהירות לפרום את הקשר אך לא הצלחתי. הקשר היה מסובכת ומאוד מהודק.
אני מתחילה לנשום בכבדות ולפתע מפסיקה כשאני מנסה להקשיב לצלילים שמסביבי.
אני מרגישה שמישהו מסתכל עליי.
״תוריד ממני את השק הזה״ צרחתי בנשימותיו האחרונות.
לאחר כמה שניות הרגשתי איך מרימים ממני את השק ואיך מהר מאוד אני חוזרת לנשום רגיל.
״אז.. אלי. או שאני צריך לקרוא לך אלינור?״ צחקק האיש והוציא באיטיות סכין מכיסו.
״זה לא השם שלי בכלל. קוראים לי אנה״ מילמלתי במהירות.
״בסדר אלינור.. אני יודע את השם שלך. אפשר להפסיק עם זה. מה שאני רוצה לדעת – מה בדיוק ניסית לעשות שם במופע?״ אמר בלחש והעביר את הסכין על פניי,לשמחתי – על הצד בלי הניבים.
״אני חושבת שאתה יודע,לא?״ צעקתי בחוצפה ולא חיכיתי לתגובתו ״למה חטפת אותי חתיכת מטומטם!! אני רק מנסה לשרוד. ואיך אתה יודע את השם שלי לעזאזל?״ התחלתי לצעוק בקולי קולות,מתפללת שמישהו ישמע אותי.
״תסתמי״ הוא אמר ברוגע ושם את ידו המזיעה למדי בחוזקה על פי.
האיש שוב לקח את הסכין והפעם קצת שרט אותי איתה בלחי. כאב לי קצת. אבל לא כמו שכואב לי כל יום בפנימייה. ובטח שלא כואב לי כמו שכאב לי במוות של ההורים שלי.
״אני מכיר את הפנימייה שלך.. אני יודע שמחריכים אותך חמודה.. הכל בסדר..״ מילמל והסתכל על פניי עם הסכין בידו וקרובה אליי. לא עניתי והוא המשיך ״אבל הבעיה היא – שלא אכפת לי שמכריחים אותך או לא ! מצידי שתמותי ! ממני לא גונבים !״ הוא צעק ולאחר מכן כחכח בגרונו והשתעל מעט.
״תשחרר אותי ואני מבטיחה שלא אגנוב ממך שוב״ התכוונתי לכל מילה,לא רציתי להידקר היום.
הוא צחק ולאחר מכן העביר שוב את הסכין , והפעם על הכתף שלי. בהתחלה הוא קצת שרט אותי ואז הרגשתי את הסכין נכנסת ממש עמוק. צרחתי כי הרגשתי פאקינג סכין תקוע בי וזז בכתפי.
הוא הוציא את הסכין וראיתי שהיא עם דם.
שרף לי מאוד הכתף אבל כל מה שרציתי לעשות באותו רגע זה רק להרוג את האיש הזה.
״סליחה חמודה,אבל אני אצטרך להרוג אותך כדי לוודא שבאמת לא תנסי ממני שוב״ הוא התקרב אליי עם הסכין וכיוון אותו לליבי אך משהו עצר אותו.
הוא הפסיק לזוז והיה נראה כיאילו פגע בו משהו.
לפתע הוא נפל על הרצפה בחוזקה , כמעט נפל עליי , והבחנתי בסכין תקועה בגבו.
מאחוריו ראיתי מישהו הולך בצעדים מהירים,וכשהוא התגלה לאור הבחנתי בדמותו של רוי.
הוא סובב את האיש שעדיין לא מת,הוציא את הסכין במהירות מגבו,ודקר אותו ישירות בלב.
חייכתי למראה רוי.
״איזה אנשים חולים יש בעולם״ מילמלתי כשרוי מחלץ אותי מהקשרים בידיים וברגליים ותוך כדי הרגשתי את הכתף שלי צורבת.
כשסיים לחלץ אותי עמדתי על רגליי ורוי הבחין בפצע בכתפי.
הוא התקדם לעברי כדי לבדוק אותו אבל מהר חיבקתי אותו חיבוק חזק וחם.
נשקתי לו בלחי והוא חייך לעברי.
״איפה טום?״ שאלתי בחשש , שאולי הוא לא בא כי קרה לו משהו.
״בחוץ,שומר. לכי אליו ואני אדאג לגופה״ מילמל ואני יצאתי מהחדר הקטן והמחניק.
טום חיכה לי בחוץ וחיבקתי אותו חזק. הרשתי לקצת דמעות לצאת לי על גופו האוהב.
״הכל בסדר עכשיו״ אמר ונישק אותי בראשי.
לאחר כמה שניות הוא הבחין בכתפי ונבהל.
הסתכלתי עלייה כדי לראות עד כמה זה נורא,והזדעזעתי לגלות שהסכין חדרה מאוד עמוק.
״בואי נלך לחבוש לך את זה״ שמעתי את רוי מאחוריי וכשהסתובבתי ראיתי שהוא מחייך אליי.
הוא התחיל להתקדם והלכתי אחריו בצעדים מהירים.
שמעתי את טום הולך בעקבותינו.

הגענו לפנימייה באיחור של שעה.
המנהלת חיכתה לנו בכניסה נראית כעוסה.
כשהיא הבחינה תוך כמה שניות בכתפי והשריטה שעל פניי היא שינתה את פרצופה לדואג.
״אוי ואבוי את בסדר יקירה?״
״כן״ חייכתי לעברה את חיוכי הצבוע.
החלפנו עוד כמה מילים עם המנהלת,הבאנו לה את הכסף שאספנו (למזלי אספתי מספיק לפני החטיפה) ועלינו שלושתינו לחדר שלי.

הסתכלתי על רוי בזמן שהוא חבש לי את הכתף.
הוא כל כך יפה. וגם כל כך רך ודואג,ומפחד להכאיב לי בזמן החבישה.
טום הסתכל עלינו ואני חושבת שבקנאה רבה.
כשרוי סיים לחבוש אותי עברתי לשבת במיטה שלי , ככה שהייתי יותר קרובה לאיפה שטום ישב.
הוא הסתכל על פניי והעביר אצבע על השריטה שלי. הוא נגע קלות בשפתיי וכשהוא הזיז את אצבעו נשכתי אותן.
היה שקט מוחלט בחדר והרגשתי כה מסובכת. ומובכת,ומבולבלת..
שניהם בהו בי ובאותה השנייה עברו לשבת לידי על המיטה,כל אחד מצד אחר.
רוי כחכח בגרונו ״אתה לא עייף? כבר מאוחר..״ הוא מילמל לטום,ברמיזה שילך.
״לא אני לא. ואתה?״ ענה בתקיפות.
״די עם זה.״ אמרתי והסתכלתי על רוי ואז על טום.
רציתי לנשק את שניהם באותו רגע,ששניהם יהיו שלי.
אבל אני יודעת שזה מטורף ולא בסדר.
שניהם התקרבו אליי יותר והרגשתי בעננים. אני יודעת שזה הזוי,פשוט לא שלטתי בהתרגשות שלי.
הסתכלנו כל אחד על השני , ולא ידענו מה לעשות.
דפיקה חזקה בדלת הקפיצה אותנו ממקומינו.
״מי זה״ מילמלתי בעייפות ובשמחה שמי שזה לא יהיה הציל אותנו מרגע מביך.
״דניס.. זה שאמר לך להגיע לחדר הריקוד לפני כמה שבועות״ הזכיר לי את המפגש האחרון שלנו.
לא ידעתי מה לעשות,חשבתי שאולי זה אסור שבנים יהיו בחדר של בנות בפנימייה.
״רציתי להזמין אותך לדייט״ הוא אמר בפשטות מטורפת תוך כדי שנכנס בדלת בלי הזמנה.
הסתכלנו כולנו אחד על השני ושתקנו.
הייתי כל כך מובכת.
וכרגיל – מסובכת.