מסובכת – פרק 5 – מיותרת

לאחר שהשוטר ׳הרע׳ שמע חלק מסיפורי הוא יצא מהחדר,החליף כמה מילים עם השוטרת הקודמת,והיא נכנסה במקומו.
״תמשיכי לספר מאיפה שעצרת״

********************

רצתי במהירות לעבר חדר הריקוד , כל כך מקווה שדימיינתי את הרעש של הירייה.
כשנכנסתי הנערות בתלבושות השונות ישבו על הרצפה והסתכלו בדממה על משהו מולם.
העפתי במהירות את מבטי וראיתי את הנערה שלפני דקה קראה לי ״בת זונה״ שרועה על הרצפה ומעלייה דניס – מי שהוביל אותי לחדר הריקוד.
כשהתקרבתי נחרדתי לגלות שירו בה. כתם דם נראה על תלבושת הבלרינה שלה,מתמזג עם הורוד.
״למה עשית את זה ?״ הייתי מזועזעת לגמרי,למרות שהיום הכרתי אותה,וגם זה היה הכירות נוראית.
״בגלל המכה שהיא חטפה ברגל שלה נוצר שבר. אין לנו זמן לטפל בזה. היא צריכה לרקוד״
״בגלל רגל שבורה אתה פאקינג רצחת ילדה??? מה תגיד להורים שלה?? איך תסביר?? ולמה??״ הייתי בהלם,הרגשתי מבולבלת והכל מאותו שנייה ששמעתי את הירייה.
״ולמה לעזאזל אתן יושבות ולא המומות מזה? אתם מתנהגים כיאילו רצח זה ביום יום שלכן!!!״ פניתי לנערות היושבות מולינו ופשוט צופות.
״אלי,את לא יודעת מה מתרחש פה ובגלל זה אסור לך לשפוט. ולגבי הילדה הזו – אין לה הורים ואין לה קרובים״ אמר דניס ברוגע מוחלט.
״ובגלל זה אתה מרשה לעצמך לרצוח אותה?״ הרמתי מעט את קולי.
״אני לא חייב לך הסברים!״ הרוגע של דניס התחלף בכעס רב. ״ואם את כל כך רוצה לדעת – לא בגלל זה. בגלל שהיא הייתה מיותרת״.

****************

״ואיך בדיוק אנחנו לא ידענו על הרצח הזה???״ שאלה השוטרת המבולבלת ״כולכם פשוט שתקתם?״
״כולנו פשוט התנהגנו בחוכמה. וחוץ מזה – אמרתי לך,לא היה לה משפחה״
השוטרת הסתובבה במעגלים בחדר החקירות ומילמלה לי שאני ימשיך לספר.

***************

כל הנערות התחילו לצאת מהחדר במהירות ובשקט לאחר שדניס יצא.
אני עדיין הייתי בהלם ממה שהתרחש פה כרגע.
היו לי כל כך הרבה מחשבות בראש ופשוט התמוטטתי על הרצפה.
לאחר כמה שניות ששכבתי על רצפת חדר הריקוד קלטתי שאני ליד הגופה.
זזתי במהירות לאחור ולפתע נתקלתי במשהו. הרגשתי ידיים שמרימות אותי וכשקמתי ראיתי את טום.
״את בסדר?״
״למה שאני לא יהיה בסדר?״ מילמלתי בבלבול ובהלה.
״את יושבת בחדר ריקוד ליד גופה״ טום אמר וישר לאחר מכן גרר את הגופה לתוך חדר ההלבשה.
״מישהו כבר ייקח אותה משם..״ הוא מילמל והתקרב אליי בחזרה.
טום הוביל אותי לחדר שלי ונכנס איתי אליו.
״זה החדר שלך לכל הזמן שתיהיה פה,יש לך שם שירותים״ הצביע לדלת מולי ״וכאן מיטה ארון ושידה״ סיים להסביר לי.
״טום״
״כן אלי?״
״אני הולכת להוריד את התלבושת וכשאני יחזור אתה יכול להסביר לי מה קורה פה? כי אני מרגישה שאני עומדת להשתגע״ אמרתי לטום,ותוך כדי שאני מדברת קלטתי במראה הקטנה מולי על הקיר כמה רע אני נראית בגלל כל מה שעברתי ברבע שעה הזו.
״בשמחה״ הוא חייך חיוך מתוק ואני הלכתי לעבר השירותים שלי.
כשנכנסתי שמחתי לגלות שם את המזוודות שלי. עברתי במהירות על הדברים שלי כדי לבדוק ששום דבר לא חסר,ונזכרתי בפלאפון שלי שנשבר ושלא היה לי זמן לקנות חדש.
הבטחתי לעצמי שברגע שאני אברח מהמקום הזה כמה שיותר מהר אני אקנה לי אחד חדש.
התלבשתי במהירות ויצאתי לעבר טום. היו לי כל כך הרבה שאלות לשאול אותו.
״יש צד של הפנימייה שלא הספקתי להראות לך – הסיפרייה וחדר האוכל. בואי אני יראה לך אותם ונדבר בסיפרייה. נראלי שאת צריכה קצת אוויר״
הוא צדק,הייתי חיוורת נורא.
הנהנתי להסכמה והלכנו לעבר המסדרון השני של הפנימייה.

כשהגענו לחדר האוכל טום הציע לי משהו לשתות. כשבאתי לענות לו נבהלתי כמו שלא נבהלתי בחיים לאחר רצח הוריי.
לאחר שראיתי את המראה הזה שגרם לי לזעזוע נורא הרגשתי קצת מטושטשת ופתאום הכל ניהיה שחור.