מירסק אלבמה – סיפור אמיתי:פרק 1

"מר ריצ'רד פיליפס!,
מברכים אותך, חברי הצוות והסיפון לכבוד שובך לצוות,
מחכים קפטן – הטיסה יוצאת בשעה 10:30 בבוקר, מחכים בעומאן!", קרא ריצ'רד פיליפס, הקפטן של האונייה "מירסק אלבמה" מדף המכתב שקיבל מחבריו לצוות לקראת חזרתו לתפקיד, קפטן!
נכדתו, דני – רצה לחבק אותו,:"סבא, אני אתגעגע!" ואפשר היה להרגיש שהבכי עומד לפרוץ והיא לא רוצה לבכות, אחריה נכנס קולין – גם הוא היה עצוב, אך הרגיש יותר בסדר, הוא ניחם את דני.
ריץ' יצא מביתו אל ער נמל התעופה – וטס.

****נמל עומאן, ירדן******

הוא לא האמין למראה עיניו. הוא חבש את כובע רב החובל על מצחו והרגיש שייך יותר מאי פעם, המכתב בהחלט חיזק אותו והוא לא התבייש לראות שוב את חבריו.
"ריצ'רד, ריצ'רד" מכל עבר נשמעו צעקות , ריץ' חייך פה-שם וביקש שיפסיקו, הרימו חברי הצוות כוסות:"לחיי הקפטן – לחיי הקפטן!!" כולם חזרו לאחר קריאתו של קוני – חברו הטוב של ריץ'.
מן הארובה הכחולה בעלת הכוכב הלבן יצא אל הרקיע לבן אפור, המדחפים החלו להסתובב בתנועה חדה, ריץ' הרגיש שהוא חוזר לילדות, כאשר היה חלומו להיות רב חובל, אשר עוזר לילדים רעבים באפריקה, ואז חזר למציאות, שלא הייתה כה שונה מהחלום – :"יצאנו!" הוא קרא – והנה, כבר הספינה הייתה בדרכב לכיוון האוקיינוס ההודי.

***סומליה, מדינה בדרום-אפריקה***

על שפת החוף שיחקו ילדים והאמהות שלהם, האבות ישבו בצד, זה היה מרגיע, לראות את השפל והגאות, לראות את החול שמתפזר עם השרב, ובין רגע קול מנוע וחריקות גלגלים של ג'יפים ניתק את הווירה, צעקות נשמעו באוויר, כל האנשים החלו לברוח, כנראה הם הבינו במי מדובר…