מחנה יער חצות

אמה בת ה14 נחטפת מביתה ומאמה לחיים שהיא לא ידעה שיש לה

יום אחד שמעתי נקישות בדלת אמרתי טוב מי זה יכול להיות
פתחתי את הדלת ושם עמד איש גבוהה בחליפה שחורה עם תג שלא הצלחתי לראות
הוא אמר לי״תארזי מזוודה״ ומרוב פחד עשיתי מה שהוא אמר
ירדתי עם המזוודה חשבתי שזה היה סתם בצחוק ואז הוא משך לי ביד ולקח את המזוודה ביד אחרת
והתחיל לרוץ לכיוון האוטו אני התנגדתי והדבר האחרון שאני זוכרת זה שהוא הצמיד לי מסכה לפנים והכל ניהיה מטושטוש
אחר כך קמתי במשרד מוזר ובאה אלי אישה צעירה
די חיוורת אבל יפה ״ברוכים הבאים למחנה יער חצות״ היא אמרה
״אב..אבל אני לא נרשמתי״ השבתי לה
״הו כן את כן נרשמת בגלל אמך וסבתך וכך עולה בדורות את נרשמת״
״מה זאת אומרת?״ שאלתי
״את יווניה קטנה או כמו שאנחנו מכנים אותם יוונוסים״
״אני יודעת שאני יווניה סבתא רבא שלי נולדה שם אז למה אני פה״
״את לא סתם יווניה ומזלנו שאיתרנו אותך לפני שנת הצרות שתבוא בגיל 15 מגיל 15 כל היוונים שאליהם עבר הכח הופכים פעם אחת בחודש למשך שבוע להעתק של יצור מהמיתולוגיה היוונית עם הכוחות אל או אלה או אחת המפלצות״
״טוב לא נעים לי להגיד לך ואני מאמינה שאמרו לל את זה הרבה עד היום את נשמעת פסיכית״
״ובכן אמרו אבל בסוף הם גילו שזה נכון״
״ונגיד שהסכמתי היוונים הם היחידים במחנה?״
״חחח חמודה לא ממש לא יש פה קצת ערפדים בבריכות תוכלי לפגוש בנות ים ובאגמים דגים משני צורה אההה… והם טורפים תיזהרי…״
״אני מסכימה להישאר אבל תתנו לי לדבר עם אמא שלי שלא תדאג ואני פה רק עד גיל חמש עשרה זה עוד שבוע וחצי אם כלום לא קורה אני הולכת״
״עשי כרצונך אבל תני לזה סיכוי״
ואז פתאום התפרץ למשרד אדם שנראה כמו ערפד מבוהל ואמר
״הם פה״ הבחורה נראתה מבוהלת ושניהם רצו החוצה מהמשרד בבהלה בחוץ נשמעו צרחות
יצאתי וראיתי…