מה שאסור מושך, פרק חמישי.

למה החלטתי שאני נשארת?
הייתי יכולה לצאת החוצה.
הייתי יכולה להיות חופשייה.
אני זוכרת את הימים האלה שבהם הייתי חופשיה.
אלה היו 8 שנים טובות.
שאני לא זוכרת כמעט כלום מהן.
מה כבר ילדה בת 8 יכולה לעשות ששולחים אותה לכאן?
הייתי כל כך שקועה במחשבות שלי.
למה נשארתי?
למה לא יצאתי לחופשי?
רגע, אולי ההורים שלי שונאים אותי.
הם בטוח שונאים אותי, בגלל זה הם שלחו אותי לכאן.
אין לי חברים יותר.
היו לי פעם , אבל אני זוכרת רק אחת.
אני זוכרת את ג'נה.
ילדה ג'ינג'ית עם עיניים ירוקות.
היא הייתה החברה הכי טובה שלי.
הייתי מספרת לה הכל.
מעניין איך היא הגיבה אחרי שהיא שמעה שהכניסו אותי לכאן.
אם היא שמעה על זה בכלל…
אני והיא כבר בנות 13.
מעניין אם היא זוכרת אותי כמו שאני זוכרת אותה..
יכול להיות שהכל השתנה.
שהמציאות לא באמת כמו שאני זוכרת אותה.
או לפחות מהתמצית של מה שאני זוכרת ממנה.