מבחני מאמץ.פרק2

"תקשיבי ברוק, את לא יכולה פשוט לסחוט ממני מידע." אמר פיטר.
"אני אגלה לכולם שהיית מרגל או סוכן, זה לא משנה. אני אגלה!" אמרה ברוק.
"את לא יכולה."
"כן אני כן." אמרה ברוק."אני חייב להזכיר לך שיש לי אפשרות למחוק אותך מההרשמה לתואר השני. אני רק צריך ללחוץ…"
"שלא תעז!" אמרה ברוק.
"אני אעז אם תגלי עלי משהו, אבל אם לא, הכל מושלם." אמר פיטר.
"תקשיב, אתה יכול לעשות את זה, רק תלמד אותי, תסביר לי-" אמרה ברוק.
"אני לא יכול, יש לי חיים חדשים, קריירה, את אהבת הילדות שלי! אי מניח שאת מבינה שאני לא רוצה לחזור לזה." אמר פיטר. ברוק הנהנה.
"אני אעזוב אותך עכשיו, אבל לכול מקרה…" היא שרבטה את מספר הטלפון שלה על פתק נייר דביק והדביקה אותו למצח של פיטר.
"ביי-ביי."
פיטר נשאר דומם עד שפטרה נכנסה. "אדוני, יש מישהו על הקו."

"בטח, תקשיבי איימי, אני בעבודה, כן, אני מבין, לא, אני לא יכול ל… היא קשורה לעסקים, בסדר? להתראות." פיטר עדין הרגיש אכזבה. המזכירה שלו סיפרה לאיימי על ברוק. לא טוב, בעיקר בשבילו. היה לו מזל שאיימי ויתרה לו.
הוא העביר יד בשיער החום-בהיר שלו ויצא אל העיר.
פיטר נכנס לדירה שלו. הוא הריח ריח בישול, של…פיצה?
כן, זו הייתה הפיצה השרופה שלו איימי. היא עמד במטבח. מכוסה פיח ועשן. השיער הבלונדיני שלה הפך לחום והידיים שלה התלכלכו בבצק. גם ככה היא נראתה טוב בעיני פיטר.
"מותק." אמרה. היא הגישה לו משולש שחום על צלחת.
"אני כל כך מצטערת. לא ידעתי שהיא עיתונאית-"
"זה בסדר איימי." אמר פיטר. הוא התרסק על הספה. לרגע הוא חשב שגיל עשרים ושש הוא לא טוב כדי לעבור לגור יחד עם החברה שלך. אבל המחשבה נשכחה בשניה.
פיטר נגס במשולש בחוסר רצון. הגבינה השחורה העלתה בו רצון עז להקיא.
"זה בסדר? זה יצא קצת שרוף." שאלה איימי. פיטר הנהן וחייך. אם רק היה יכול להגיד שזה הדבר המגעיל ביותר שטעם בחיו.
"בטח, זה נהדר." אמר. איימי רכנה לעברו ונישקה אותו על שפתיו. היא התיישבה לצידו והדליקה את הטלוויזיה.
"תלמידים רבים באוניברסיטה מתקשים להאמין שנכשלו. תלמיד אחד בלבד הצליח בכל מבחן. הנה הוא." אמר הכתב. על המסך הופיע בחור ג'ינג'י לבוש סרבל. ברזלים על שיניו.
הוא אמר כמה דברים אבל פיטר לא הקשיב. הוא חשב על ברוק. אולי כן היה צריך לעזור לה?
איימי דחפה לו מרפק בצלעות. "תראה!"
"הנה תלמידה שמדווחת."
המסך הראה בחורה גבוהת קומה וחטובה. עם שיער שחור ועור שחום. "ברוק." סינן פיטר.
"אני ברוק, הגשתי את העבודה ו…שמעתי שיהיו מבחנים חוזרים אז אני מקווה להצליח." אמרה. פיטר חייך אל דמותה שבמסך. איימי כיבתה את הטלוויזיה.
"אתה בסדר?" שאלה.
"כן. זו רק ברוק, היא שם ו…"
"ברוק?" איימי הרימה גבה. קמט הופיע על מצחה. "מה קורה איתה? אתה עוזר לה?"
פיטר הנהן והחוויר. "כן, היא ביקשה עבודה, הטכנולוגיות של היום, הצעתי לה עזרה."
"זה נהדר, אני שמחה שאתה כזה מתחשב." איימי נגסה במשולש פיצה.