מבחני מאמץ,פרק 1

פיטר ג'יימסון ישב למול מסך המחשב. הוא הקליד רצף חסר משמעות של אותיות ותייק אותן כ:
מסמכים חשובים.
הלילה האחרון שלו בסוכנות הוצף באלפי מיילים כעוסים שנושאים את הכותרת.
אתה אשם!
אבל הוא ממש לא התכוון לצאת אשם מכל עניין "באשמתך הבת שלי לא שרדה!"
ביום שלישי לפני יומיים, הוא הציג את מכתב הפיטורין שלו.
כשהוא קיבל את עיתון הבוקר, פיטר, הופתע לגלות שבניגוד למחשבותיו הרבות משהו כן הצליח לו.
אף כתבה על פרישתו לא הופיעה בעיתון. הוא ציפה שהמשפחה הזועמת של, כריסטין מרקורי. תדרוש ממנו פיצויים בגלל שלא הצליח לחלץ אותה בזמן מידיו של החוטף שלה.
אף אחד לא יודע היכן היא נמצאת. אפילו לא פיטר.
לא שנה כמה חיפש הוא לא הצליח לאתר אותה.
אבל הוא ממש לא התעסק בעניין, הוא פרש. הוא נאלץ להסתפק בעבודה רגילה לחלוטין במשרדי אפל בקליפורניה.
לא עוד פיצוצים, מכות, יריות ורצח. הוא ממש לא סוכן למען ארצות הברית, וגם לא היה. הוא התפטר.
המזכירה שלו, פטרה. נכנסה למשרד.
"אדון ג'יימסון?"
היא לבשה שמלה הדוקה וחושפנית למדי בצבע שחור, ריח הבושם היוקרתי שלה נדף על לאפו של פיטר.
"כן פטרה?" שאל. פטרה נעמדה מול שולחנו.
"יש כאן איזו מישהי שמבקשת לפגוש אותך." אמרה פטרה.
"תכניסי אותה." אמר פיטר. היה נדמה לו שפטרה עושה פרצוף זועף. היא נעלמה מחוץ לדלת. אחרי מספר דקות היא נכנסה יחד עם בחורה, היא נראתה צעירה בשש שנים בערך מפיטר, אולי בת עשרים?
היה לה שיער שחור ארוך וחלק, עור שחום ועיניים גדולות, ירוקות כהות. היא לבשה ג'ינס בלוי וחולצה מכופתרת בצבע תכלת. בידה היא החזיקה מחברת רישומים בכריכת סיליקון ובידה הימנית עט כדורי.
"ברוק המילסון," היא לחצה בחביבות את ידו המושטת של פיטר.
"התיישבי." פיטר החווה בידו לכורסא שהוצבה מול ברוק, היא נראתה די מרוגשת לראותו.
"אני פיטר ג'ימסון." אמר פיטר.
ברוק לחצה את ידו שוב.
"פטרה?" שאל פיטר. "את מוכנה להביא לנו קפה?"
פטרה הנהנה ויצאה מהמשרד.
"ובכן, ברוק, מדוע את כאן? לא הרבה אורחים מגיעים אלי." אמר פיטר.
ברוק חייכה. "אני שמחה לדעת שאני הראשונה."
"אז למה בדיוק את כאן?" הוסיף פיטר לשאול. ברוק הסיטה קצוות שיער סוררת אל מאחורי אוזנה.
"רציתי לתחקר אותך, בנוגע לעבודת סיכום השנה שלי. בנוגע למקרה של כריסטין…"
פיטר הזדקף במקום. "למה הכוונה? אני לא מכיר שום כריסטין." שיקר.
פטרה נכנסה. בידה שתי כוסות קפה. היא הניחה אחת מול ברוק ואת השניה למול פיטר.
"אבל אתה סוכן לשעבר, עשיתי כמה מחקרים, אני זקוקה לעזרתך." אמרה ברוק.
"לא, אבל אני לא יכול לעזור לך, אני לא סוכן!" רטן פיטר.
"יש לי את מסמכי הסוכן שלך, נרשמתי לסוכנות ואני הולכת לחקור אותך," הצהירה ברוק.
"את לא באמת נרשמת?" ניחש פיטר.
"לא אני לא. אבל אתה תהיה חייב לענות לי על כמה שאלות." אמרה ברוק.
"אני לא הולך לענות." אמר פיטר. ברוק נאנחה. "וחוץ מזה. איך השגת את המסמכים?"
"אני שכנעתי את הבוס שלך לתת לי אותם…"
פיטר לגם מהקפה שלו.
"הוא נתן לך רשות?" שאל. ברוק הנידה בראשה לשלילה.
"תקשיבי ברוק. אני לא יכול לענות לשאלות של תלמידת אוניברסיטה." אמר פיטר.
ברוק נשכה את שפתיה.