מבחן האומץ-פרק 5
בוקר היום הראשון. בחדרים כל הבנות חושבות על אירועי האתמול. הבנים לא כלכך זוכרים דבר חוץ ממייק.
"בוקר" אמרה פיית' בעייפות ואז נזכרה שקאט לא נמצאת כאן יותר.
להפתעתה במיטתה של קאט שכבה מישהי אחרת.
" גם לך" אמרה והסתובבה אליה. זאת הייתה דמי.
"מה את עושה כאן?" שאל פיית' בבילבול.
"העבירו אותי לכאן כי השותפות שלי עפו" אמרה דמי ופיהקה פיהוק רחב.
"אה סבבה" אמרה פיית' וחייכה.
"בוקר טוב תלמידים! אני רוצה לראות את כולכם בחדר האוכל עוד חמש דקות! תקבלו את הלו"ז של היום ונסביר לכם קצת דברים. להתראות עוד חמש דקות!" קראה דיינה במערכת הקריזה.
"שיט" קראו פיית' ודמי בו זמנית והחלו להתלבש בשיא המהירות.
כשהגיעו לחדר האוכל התישבה פיית' ליד מייק והוא חייך.
"אתה זוכר את אתמול?" לחשה לו.
"כל פרט" ענה לה בחיוך. היא חייכה גם.
"אוקיי תלמידים!! בשבוע הראשון ניתן לכם קצת יותר חופש, אבל אחרי זה, אתם תעבדו קשה יותר ויותר. אתם לומדים רגיל שלוש פעמים בשבוע, אימוני ספורט שלוש, ויום אחד תלמדו בכיתת המרגלים. את שיעור הספורט תעביר מולי. את השיעור הרגיל אדוארד, ואת המרגלים אני. אחרי החלטה עם הרבה מחשבות מאחוריה, הוחלט שגם מייק ילמד איתכם. מקווה שעניתי על כל שאלותיכם. וקדימה לכו לשיעורים לפני שתאחרו." סיימה דיינה ומייק קפץ משימחה.
"שלום תלמידים. אני אדוארד המורה שלכם. אני אלמד אותכם את מה שתוכנית הלימודים מחייבת. אני יודע שזה אמנם קצת מבאס אבל אתם חייבים. קדימה תבחרו לכם מקומות בכיתה ושבו בהם. אנחנו נתחיל עם מתמטיקה." אמר אדוארד והוציא טוש ללוח והחל לכתוב תרגילים על הלוח.
"אז אנחנו זוג עכשיו?" לחשה פיית' למייק שישב שולחן לידה.
"בטח" אמר מייק וחייך "אבל יש בעיה. אמא שלי לא מסכימה שיהיה לי קשר עם המתמודדים. היא אומרת שזה יגרום לי לרחם עליכם באימונים. היא אפילו לא מסכימה שיהיה לי רגשות לאחד המתמודדות… אבל את הפרט הזה הייתי חייב להפר" היא חייכה בבישנות.
"רגע אבל מה עושים עם דיינה?" שאלה לפתע.
"את זה נסדר אחר כך.. באלך לבוא לחדר שלי ושל דיינה אחרי השיעור?" שאל מייק.
"אבל מה עם היא תתפוס אותנו?" שאלה פיית' בבפחד. "זה מסוכן מדי. היא יכולה להעיף אותי"
"פיית'! מה התשובה לשאלה." קרא אדוארד מקדמת הכיתה בכעס.
פיית' הסתובבה קדימה במהירות "שלוש רבעים" ענתה כעבור שניה.
אדוארד נראה קצת פחות כועס אבל עדיין מעוצבן.
"אדון מייק תואיל בטובך גם אתה לחזור לשיעור!" קרא אדוארד.
מייק הסתובב "אני בשיעור אדון אדוארד!"
צחוקים עצורים פרצו ברחבי הכיתה.
"צא החוצה מיד!! זה שאתה הבן של דיינה לא אומר שאתה יכול לא להקשיב בשיעור, לדבר ואחרי זה גם להתחצף!! החוצה!!" קרא אדוארד בזעם. הוא שנא תלמידים כמו מייק שלא מקשיבים ועיניינים שוליים, כמו בנות, יותר מעניניים אותם מהחומר הלימודי.
מייק נאנח ויצא מהכיתה. הוא היה רגיל שמעיפים אותו מהשיעור. ביסודי היה רק שיעור אחד שמייק היה בסיומו, וזה היה שיעור ספורט.
דמי שישבה ליד פיית' ציחקקה.
"אז מה, אתם ביחד?" היא שאלה את פיית'.
"משהו כזה… אבל אל תספרי לאף אחד כי דיינה לא מסכימה שלמייק יהיה קשר עם אחת התלמידות. ואם תספרי למישהו זה עלול להיוודא לה. בסדר??" אמרה פיית' ונראתה לחוצה.
"בסדר תירגעי" אמרה דמי והתבוננה בבנים שהיו בכיתה.
'יש את מייק, שהוא חתיך אבל תפוס. ג'ייק, עם חברה. אריק חמוד, אבל לא הטעם שלי. מקס, לא הלאה. דין, חמוד אבל לא חתיך. אופי טוב. מל, חתיך ביותר אבל שטחי ברמות. אוף איזה מבאס זהה' חשבה לעצמה דמי.
נגמר השיעור.
"הכל בסדר?" שאלה שרלוט את דמי שהייתה שקועה במחשבות.
"כן.." ענתה דמי בלי לנסות לשכנע אותה בכלל.
"את רוצה לדבר?" שאלה שרלוט ודמי הינהנה.
הן הלכו לחדר של דמי ופיית' ונעלו את הדלת.
"את בטוחה שפיית' לא תבוא?" שאלה שרלוט והסתכלה על הדלת.
"כן.. שמעתי אותם מדברים היום בשיעור לפני שהעיפו את מייק, שהיא תבוא אליו לחדר אחריי הלימודים." אמרה דמי בלי לחשוב בכלל.
"למה הם חברים?" שאלה שרלוט בבילבול.
"כן כבר מאתמ.. שיטט אה.. לא שמעת את זה ממני אוקיי??" התחילה דמי ואז נזכרה במה שפיית' אמרה לה כמה דקות קודם.
"מה?" התבלבלה שרלוט.
"כלום. בואי נמשיך הלאה." ארמרה דמי במהירות ובכך סגרה את השיחה.
"אוקיי אז מה קרה?" שאלה שרלוט והתיישבה על הריצפה. היא סימנה לדמי לשבת לידה.
"אז ככה.. אתמול במסיבה. מל התחיל איתי, אבל הוא היה שיכור. הוא חתיך אבל שיטחי. אני חשבתי בכיוון של מייק, אבל הוא תפוס. בקיצור אני רוצה חבר ואני מבואסת כי אין פה מישהו נורמלי!" אמרה דמי וגרמה לשרלוט לצחוק.
"מה את צוחקת?" נעלבה דמי.
"פשוט חשבתי שזה משהו הרבה יותר נוראי עם הפרצוף שתקעת מקודם. ועכשיו גיליתי שזה רק זה!! חחח" צחקה שרלוט.
"אבל זה רציני" אמרה דמי בעצבנות.
"טוב נו מה נעלבת לי עכשיו? חחח אני יעזור לך חכי רגע" אמרה שרלוט והורידה את נעליה.
"אוקיי. מה עם אריק? חמוד לא?" הוסיפה שרלוט.
"לא יודעת הוא לא הטיפוס שלי…" ענתה דמי.
"ואחשלי? דין? מה איתו?" ניסתה שוב שרלוט.
"לא יודעת… יש לו אופי טוב, אבל את יודעת הוא.. אה.. לא אמ.. כאילו.." ניסתה דמי. היא לא רצתה ששרלוט תעלב עם תגיד שדין לא כזה חתיך.
"חתיך? כן אני יודעת אבל תאמיני לי הוא בחור טוב" אמרה שרלוט כשראתה שדמי נתקעה.
"אני יודעת, פשוט… לא יודעת… אוף… זה כזה מסובך.." אמרה דמי.
"רוצה לבוא אלינו לחדר להיות איתי קצת? גם דין יהיה שם ונראה איך תסתדרו." הציעה שרלוט.
"רעיון מעולה" שמחה דמי.
"שרלוט תגידי את יודעת אולי איפה הבגדים שלבשתי אתמול? הלכתי לישון שיכור וקמתי עם כאב ראש נוראי.." אמר דין כשראה את שרלוט נכנסת לחדר. הוא הופתע מזה שמאחוריה נכנסה דמי.
"אין לי מושג… אתה זוכר בכלל מה קרה במסיבה?" אמרה שרלוט וחיוך קטן הסתמן ליד שפתיה.
"לא… עשיתי דברים אמ… לא במקום?" שאל דין בחשש.
"כן! נישקת שם את כל הבנות!! הלכת בלי חולצה כל המסיבה ופשוט התנשקת עם כל אחת!! אפילו איתי!! זה היה כזה דוחה אז החטפתי לך ואתה פשוט התעלמת" אמרה שרלוט וניסתה כלכך חזק לעצור את צחוקה.
דין נראה כלכך אומלל שדמי הייתה צריכה ממש להתאפק כדי לא לספר לו את האמת: שהדבר היחיד שהוא עשה היה להתחיל עם יולי. יולי. דין דלוק על יולי. מה היא בכלל חשבה לעצמה?! במסיבה הם דיברו וגם לפני.
"טוב אני חושבת שאני יילך…" אמרה דמי וחיבקה את שרלוט.
"מה אבל.." ולא סיימה את המשפט. דמי כבר יצאה מהחדר.
' מה לעזאזל חשבתי?! אני עד כדי כך נואשת?' היא שאלה את עצמה ולפתע ראשה נחבט במשהו קשה והיא נפלה לריצפה.
"את בסדר??? וואי סליחה! אני לא שמתי לב לאן אני הולך! מצטער!" אמר אריק והושיט את ידו כדי לעזור לה לקום. היא קמה ושיפשפה את ראשה.
"אני בסדר.." אמרה והרימה את מבטה. היא התבוננה בפניו כמה שניות. אריק לא היה כזה נורא כמו שחשבה. עיניים ירוקות גדולות, שיער שחור וקצר ושרירים. והרבה.
"וואי אני מצטער ממש… בואי אני יפצה אותך! מה עם טיול לאורך הגן?" שאל אריק וחייך.
"אתה באמת לא צריך… רק נפלתי…" אמרה ואז חשבה. "טוב בעצם, בוא נזוז"
הוא חייך והם יצאו לעבר המדשאות.
"אז.. חברה?" שאלה דמי בניסיון ליצור שיחה.
"לא כלכך… החברה האחרונה שלי הייתה לפני שנתיים.." אמר אריק והעביר את ידו בשיערו.
"וואו! למה כלכך הרבה זמן?" התפלאה דמי. החבר האחרון שלה היה לפני שלושה חודשים. וגם זה היה לבערך שבועיים. היא לא אהבה מישהו עד כדי כך שהיא יכלה להיות איתו יותר מחצי שנה.
"היינו חברים במשך שנתיים.. קצת קשה לשכוח מישהי שהעביר איתך שנתיים מחייך…" אמר אריק ובלע את רוקו.
"אה… אני מצטערת.. אני פשוט לא מכירה את זה.. אף פעם לא הייתי חברה של מישהו כלכך הרבה זמן… בעצם אף פעם לא אהבתי מישהו כלכך שהייתי מוכנה להיות איתו כלכך הרבה זמן.." אמרה דמי בעצב.
"אולי עכשיו זה ישתנה.." אמר אריק בלי לעצור.
"מה זאת אומרת?" נעצרה דמי.
"אה… לא משנה.." גימגם אריק.
"נו.. קדימה" דחקה בו דמי.
"אוקיי אז כאילו.. שמתי עין עלייך מהיום הראשון שראיתי אותך.. וחשבתי.. אולי.. אני ואת… אמ.. אנחנו.. כאילו.. נו לא יודע" אמר אריק בתסכול והביט לתוך עיניה של דמי. היא חייכה אליו.
"הכל בסדר" אמרה בחיוך.
"את לא אמ.. כועסת?" שאל אריק בחשש.
"למה שאני אכעס?" שאלה דמי ברכות.
"אה לא יודע.. הרגע אמרתי לך שאני דלוק עלייך.. אמ.. ולפי התגובה שלך.. אמ… את לא כלכך מעוניינת בי…" אמר אריק בגמגום רב שלא היה אופייני לו בכלל.
"מי אמר?" שאלה בחיוך.
"אז את כן מעוניינת בי?" שאל אריק בתקווה.
"כן. אתה חמוד מאוד. אבל אמ.. קצת קשה לי במערכת יחסים כזאת צמודה של זוג… כאילו אני מחבבת אותך, אבל אני מעדיפה שנשמור על זה בינתיים בתור ידידים, ואולי עוד קצת זמן, שאני ארגיש יותר בטוחה, נהפוך לזוג… מה אתה אומר?" הסבירה דמי.
אריק חייך. "אז בתור ידיד. מותר לי לחבק אותך?" שאל אריק.
"מותר" ענתה דמי וחיבקה אותו חיבוק ארוך.
תגובות (3)
מה פיית' עשתה אצל מייק? Oֹ_O [דן דן דן!!!!]
חחחח למה את יודעת לכתוב מושלם????!
כאילו, הפרק הזה לא כל כך הצלחתי להבין אבל הוא סבבה! [:
תמשכי יה פדלאה!!!
יואו תודה!!!!!!!!! את יודעת את ממש קשובה, את באמת כותבת מדהים.
איזה כיף לי שיש לדמות שלי חבר פוטנציאלי והוא ממש נחמד… ודלוק עליה…. ושהיה לה פרק שבו היא הייתה הדמות הראשית… (… … … חחח… שלוש נקודות… … )
תמשיכי!!