מבחן אומץ-הקדמה

"שלום לכולכם! אני מודה לכולכם שבאתם! עכשיו ברצוני להציג לכם את התלמידים אשר עומדים להבחן לכיתתנו. אתם תעזרו לי להחליט עם כישוריהם מתאימים, ואופיים חזק בכדי לעבור משימות קשות. אנחנו נבחר רק את הטובים ביותר!" אמרה דיינה מיצ'ל לחבר השופטים הקטן שהביאה בכדי לבחור את כיתת המחוננים שלה. סוף סוף למשטרה תהיה חבורה של ילדים שיעזרו לה לפתור תעלומות.
דיינה עבדה במשטרה כחמש שנים, ותמיד הרגישה שהם צריכים עוד כוח סיוע. היא גם ידעה שבילדים האלו, שאחריהם הם עוקבים כבר שנתיים, יש את הכוחות לעזור להם.
"הראשונה" אמרה דיינה והפעילה את המצגת. תמונה של נערה גבוה ורזה נגלתה לפניהם. עיניה היו ירוקות, והזכירו קצת חתול. שיערה היה שחור.
"שם:לירון.
אוהבת לרוץ, קניות, פיצוח קודים ופריצת מנעולים.
תחביבים: לשחק במחשב, לנסות לפצח קודים ולהעלות ווירוסים למחשבים אחרים.
תחום התמחותה: מחשבים, פיצוח קודים, פריצה למחשבים אחרים.
יש לי הרגשה טובה לגביה והיא תהיה מאוד חיונית בשבילנו." אמרה דיינה ולחצה על הכפתור במצגת.
עכשיו הופיע על המצגת ילדה רזה ובלונדינית, עיניים חומות וגוף עדין.
"את חושבת שהיא מתאימה אלינו?" שאל מישהו.
"לא להפריע לי בבקשה! ואני בטוחה.
שם: יולי
היא נחמדה, שחקנית טובה, ממש חברותית.
תחביבים: לצאת עם חברים, לקרוא..
היא יודעת להתגנב ממש ממש טוב כי היא רזה ושקטה, וגם לשחק באנשים. היא מאוד תתאים אלינו" סיימה דיינה.
"עכשיו אנחנו עומדים לראות כל אחד מעשרים הילדים שבחנו?" אמר מייק, בנה של דיינה בעייפות.
"לא כל אחד, רק הפרופנציונליים ביותר" אמרה דיינה ורטנה.
"אז למה אנחנו עושים את המבחן עם אנחנו כבר יודעים מי יתקבל?" המשיך מייק.
"כי אנחנו רוצים לראות עם הם מתאימים." המשיכה דיינה בכעס והעבירה שקופית.
עכשיו נראה על המסך נער גברי ושרירי עם שיער קצוץ ועיניים ירוקות.
"זהו אריק
לוחם באמנויות לחימה.
תחביבים: אומנויות מילחמה,ויצור פצצות.
התמחות: אומנויות לחימה."
עוד שקופית. נערה גבוהה ומפותחת, עם עיניים כחולות ושיער שחור הופיעה. מייק נדלק.
"מי זאת?" שאל בהתלהבות.
"אני בדיוק באתי להסביר. ורק שיהיה ברור, שום קשר עם המתמודדים. לא לפני המבחן ולא בזמן האימונים או בביצוע משימות. כלום." מייק נאנח ודיינה המשיכה "זאת פיית'
זורמת כזאת, אבל קשוחה לפעמים.
תחביביה: להיות עם כולם, לצחוק, להתאמן בסייף
התמחות: סייף.
שונאת שמתנהגים אליה כמו ילדה קטנה, כשהיא מפחדת היא נעשית דרמה קווין, נאמנה אל כולם, ולא אוהבת להיות סגורה.
יש לה גם אחות, אבל אני לא כלכך בוטחת בסיכוים שלה… "
בשקופית הבאה הופיעו שניים. אחד בלונדיני, עיניים ירוקות וגוף ממוצע. לידו הייתה נערה חזקה ושרירית עם שיער שחור\כחול.
"אלו התאומים, דין ושרלוט.
שם: שרלוט ווטסון
היא קרירה וגאוותנית, נאמנה, קשה להשגה, חדת הבחנה, תחרותית מאוד.
היא סוג של שרלוק הולמס האישה.
גאונה ב: פיצוח תעלומות בכל סוג, ולגלות מתי משקרים לה, אוספת מידע ממש טוב, או בקיצור המרגלת האולטימטיבית.
תחביבים: לחפש משפטים חכמים של גדולי עולם, לעשות ניסויים פסיכולוגיים.
שונאת בני אדם.
הבן קצת פחות שימושי, אבל יש פוטנציאל.
שם: דין
חברותי, נחמד, טוב לב, שקרן טוב, שחקן טוב.
גאונות: פורץ מנעולים, ומפרק פצצות.
תחביבים: לנגן על גיטרה, לכתוב שירים, לבנות מכונות קטנות."
הבא היה בנו של ראש הסוכנות שעבדה בה דיינה, מארק לנדון.
"היי אני מכיר אותו!" קרא מייק בהפתעה. כשהיו קטנים נהגו לשחק ביחד בזכות הקשר של הוריהם.
"מייק אולי תשתוק?!" התעצבנה דיינה ומייק השתתק.
"שם: ג'ייק לנדון.
מנהיג מלידה, מציאותי, חמוד, קפטן של נבחרת הפוטבול, יודע להלחם, חזק, אמיץ לא מפחד מכלום, מקובל, אליל הבנות, שונא לאכזב את היקרים לו, יש לו חברה והם מאוהבים, שונא את הקטע של אי כבוד לבנות, שונא סטוצים אומר מה שיש לו בפנים, סולח על הכל חוץ מבגידה.
קצת רגיש אבל יש לו תכונות מכפרות." סיכמה דיינה את אופיו.
"טוב באומוניות לחימה, וגאון בתוכניות לחימה. תמיד יש לו תוכנית בראש."
שקופית הבאה. ילדה עדינה עם שיער חום ארוך וחלק, פוני ועיניים ירוקות.
"טוב מה הקטע פה עם העיניים הירוקות?!" התפרץ מייק.
"עוד מילה אחת ונשבעת לך שאתה בחוץ!" שאגה עליו דיינה. מייק התכווץ בכיסאו.
"זאתי דמי.
היא לוחמנית וחדשנית וקשה לה לתת אמון באנשים, במיוחד בגברים. היא מן טומבוי אבל נראית נשית.
אין לה הרבה חברת בגלל בעיית האמון, ולרוב גם יש לה פתיל קצר.
פרפקציוניסטית, וטובה מאוד בלימודים.
היא דייקנית ( גם בזמנים, גם בכיוון – למשל אקדח) וחדת הבחנה.
היא אוהבת לצייר, לכתוב, לקרוא, להתאמן ולהרביץ…
היא מומחית בסייף, בקרב מגע, באיגרוף , והיא ממציאה ממש טובה.
היא המציאה מכשיר כלשהו, והיא גם תביא אותו למבחן. נראה מה הוא שווה."
שקופית הבאה. עכשיו הופיע נער צנום וקטן עם משקפים עגולים על אפו.
"מזה החנון הזה?" שאל אדוארד, המורה האחראי על הכיתה.
"אמנם חנון, אבל גאון של ממש.
זה מקס.
הוא קצת מתבודד, וגאון של ממש.
כאשר פרצו אליו הביתה, הוא זיהה מיהם הפורצים על סמך כתב יד בלבד! וזאת עוד ללא עזרת המשטרה! הוא זוכר פרצופים, קולות, כתב יד, ואפילו שפת גוף בדיוק מטורף.
הוא מומחה במחשבים, ובכל דבר אלקטרוני."
בשקופית הבאה הופיע נער שרירי וחזק.
"זה מל.
הוא חזק, שרירי, חכם, ספונטני, ותמיד עם תוכנית ב' וג'.
רק יש בו חיסרון אחד, שאני לא בטוחה שנוכל לקבל אותו.
הוא יהיר ואין בו שום רצון לעבודת צוות. הוא חושב שהוא יודעת הכל, ויכול לעשות הכל לבד. נצטרך להוכיח לו אחרת.
וזהו. שנכניס אותם?" שאלה דיינה והחבורה הנהנה.