מאה החדרים פרק 1- העשרים וחמישה לפברואר

העשרים וחמישה לפברואר, יום שלישי, גשם זלעפות.
רוק ישב בחדרו וכתב במחשב מסמך הקשור לעבודתו בזמן שברד החל לפגוע קלות בחלונו.
רוק לקח שלט לבן אשר היה מונח ליד מחשבו ולחץ על כמה כפתורים, מה שגרם למזגנו לחמם את החדר.
רוק כתב עוד כמה משפטים במסמכו וכאשר סיים הלך אל עבר מכונת הקפה שלו.
"כמה כוסות כבר שתית?" נשמע קול של אישה.
"רק שתיים נשבע." אמר רוק והסתובב לעבר הדלת, אך לא היה שום דבר חוץ מדלת.
רוק נראה עצוב ומיד שתה את הקפה שלו, "עוד פעם אני מדמיין אותה." חשב.
"אני לא רוצה בעל מכור לקפאין." נשמע שוב הקול.
"לעזאזל!" צרח רוק והשליך את הכוס לעבר הדלת.
"למה, למה אני שומע אותה?!" צרח רוק בחדרו.
"אני אוהבת אותך." נשמע הקול הזה עוד פעם.
"נמאס לי אני עף מפה." אמר רוק לקח מעיל שהיה מונח על משענת כיסאו ואת טלפונו ויצא מהחדר.
**********
רוק ישב על ספסל ובידו הימנית בקבוק משקה חריף חצי מלא.
בעודו לוגם מהמשקה הבחין בדמות מתקרבת אליו.
"רוק כמה זמן לא התראינו." אמר האיש שעמד לידו.
"כן." ענה לו רוק.
"מה קורה, איך האישה?" שאל האיש.
"ג'והנסון, תעשה לי טובה ואל תתערב בחיים שלי." ענה רוק.
"ב…בסדר, סליחה." ענה האיש ונראה מבולבל.
"עוף מפה!" צרח רוק על האיש.
"מ…מה קרה?" שאל האיש מפוחד.
רוק החדיר אגרוף עמוק לבטנו של האיש.
האיש נפל ושוטר אשר היה שם מיד התקרב אליו.
"אדוני תרים ידיים." צעק השוטר מכוון אקדח לרוק.
רוק שבר במהירות את הבקבוק על ראשו של השוטר ומיד לקח את האקדח.
"אתה." נשמע קול עמוק.
רוק הסתובב וראה איש עם לבוש שחור, גלימה שחורה עם קצוות אדומות ופרצופו מוסתר בצל שכובעו האפור כהה יוצר.
"מי אתה?!" צעק רוק וירה כדור אל האיש.
"תזהר כאשר אתה שיכור." אמר האיש והכדור עבר דרך גופו.
האיש הרים מוט עם אור ירוק בהיר מוזר בחלק העליון.
"מה לעזאזל?!" צעק רוק וניסה לשבור את המוט עם אגרוף, אך כאשר גופו פגע במוט הוא נעלם.