לרוץ בשלג

…..ברחתי ממנו,רצתי בשלג ,הרחוב היה שקט.לא היה שום זכר למה שהתרחש כאן לפני מספר שעות ,השלג ניקה את הכל…רצתי בכל כוחי.מעדתי,חשתי ברוח המנשבת על עורפי צמרמורת חלפה בכל גופי,קמתי,המשכתי לרוץ,שלג צנח על כתפי,היה קר,היה מפחיד.קול ירי….
צרחות,אם הבוכה על מות בתה,ושוב קול ירי….שקט….האם נרצחה,דחף עז פקד אותי רציתי לחזור לבניין לראות את מי הוא רצח. אך המשכתי לרוץ הרוח הצליפה בפניי,השמש שקעה,פנסי הרחוב הטילו צל על המדרכה המכוסה שלג….רצתי…..שמעתי צעדים מתקרבים אליי רצתי מהר יותר,מחשבות התרוצצו בראשי.מה יקרה אם אמות?,עד מתי אמשיך לרוץ?.
שוב נפלתי,אך הפעם זה היה רציני יותר מעדתי על הפנים,טעם הדם מילא את פי,הוא התקרב אליי בצעדים כבדים,"תירה בי,גמור אם זה כבר"אקדחו כוון על ראשי"למה אתה מחכה?זה לא מה שרצית,לא רצית שאמות?"שאלתי,הוא רק הביט בי.לא הוציא מילה מפיו,שיערו הבלונדיני התנופף ברוח הקלה,הוא היה גבוה יפה מראה אך מטורף,אור הניידות התקרב אלנו.
הוא ירה בי….דם הכתים את השלג הלבן,עיניי הירוקות נעצמו לתמיד,לבי נדם….מתי.
וכך גם מתו:הוריי,אחי הקטן ,חברתי הטובה ,המורה הפרטי שלי,האם והבת
את כולם הוא רצח בגללי,כי רצה להגיע אליי……..

-הסוף-