הסיפור המוזר של אוסנת לוי פרק רביעי!!!!!!!!1

נכנסנו לעבודה וברגע שנכנסו בהכי סבבה שבעולם פתאום נכנס מישהו לבוש שחור עם קסדה על הראש והביא לי, למיה ולשירז פתק מוזר (כמו שאדון Sהביא לי) פתחנו וזה היה ממש מוזר היה שם תמונה שנראתה ישנה מאוד אבל לאומת זאת היא הייתה עם צבע ובתמונה ראינו מישהו שאנחנו לא מכירות, הוא היה גבר גדול יותר מאיתנו היה לו שער חום והוא לבש כחול מכף רגל ועד ראש, לא ידענו מי זה ששלח לנו את התמונה הזאת ומה הוא רוצה אבל כפתאום מיה צעקה
מיה: -תראו מאחורי התמונה כתוב משהו!- כולנו הפכנו את התמונה וראינו שבאמת כתוב שם משהו אבל שירז ומיה לא ידעו מה כתוב שם והם לא הבינו בכלל באיזה שפה זה כתוב וגם אני לא אבל אז עליתי על זה (פעם נכנסתי לחדר של סבתא שלי וראיתי שם ספר, לא הבנתי מה היה כתוב שם ואז סבתא שלי נכנסה והסבירה לי שזה ספר שכתוב בטורקית ומאז היא התחילה להקריא לי אותו וגם התחלתי ללמוד טורקית) זה היה כתוב בספר המשפט הזה 'ürkçe ile iki günlük bir toplantı' אבל לא זכרי מה הוא אומר וסבתא שלי לא פה היא נסעה לאחותה מה אני העשה עכשיו?! ואז כששירז ראתה שכאילו התעניינתי במה שכתוב וניסיתי להבין היא שאלה
שירז: -מה זה אוסנת את מהינה מה כתוב שם?-
אני: -כן ולא-
מיה: -מה זאת אומרת?-
אני: -סבתא שלי טורקיה והיא לימדה ואתי לקראו וזה היה גם כתוב מאיזה ספר שקראתי אבל…-
אחת הלקוחות: -סליחה..-
נבהלתי, קפצתי מהמקום
אחת הלקוחות: -סליחה שהבהלתי אותך אבל אני צריכה עזרה…-
אני: -סליחה אני מאוד מצטערת אבל אנחנו בהפסקה תוכלי ללכת אליה?- הצבעתי על שני
אחת הלקוחות: -כן סליחה על העפרה-
אני: -זה בסדר גברתי-
מיה: -טוב בנות הנה אנשים נכנסים בואו נדבר על זה היום בשעה 13:00 וניפגש בפארק בסדר?-
אני: -בסדר-
שירז: -בסדר-
התחלנו לעבוד.
12:00
אני: -טוב בנות אני זזתי את באה מיה?-
מיה: -כן אני באה, בי שירז-
שירז: -בי בנות ותזכרו היום נפגשים בפארק בשעה 13:00-
אני: -אל תדאגי-
ויצאנו מהחנות כל אחת לביתה
עברתי דרך הבצפר של רעות כדי לקחת אותה ופתאום אני רואה אותה מתנשקת עם איזה ילד אחד
נסעתי אחורה עם האופניים כדי שהיא לא תבחין בי וכשהילד הלך לכיוון אחד באתי אליה כאילו רק עכשיו הגעתי ולא ראיתי כלום
אני: -רעות את בא??-
רעות: -כן, לאן הולכים?-
אני: -איך ידעת שאני רוצה שנלך לאנשהו?-
רעות: -ממתי את באה לקחת אותי אחרי בצפר?-
אני: -צודקת-
אני ורעות התחלנו לנסוע לעבר הגלידריה. כשהגענו לגלידריה שאלתי אותה
אני: -אז איזה טעם את רוצה?-
רעות: -כרגיל-
אני: -אוקיי, גילי תעשה לי כדור אחד שוקולד כדור אחד בננה בגביע אחד, ובגביע השני תעשה לי כדור אחד של וניל.-
גילי: -בשבילך עד חצי הגלידריה, חחחח..-
אני: -חחחח…-
רעות: -חחח…-
גילי הוא הידיד הכי טוב שלי והוא הומו אבל אני מתה עליו כל יום אחרי בצפר אנחנו היינו נפגשים בפארק ומדברים על איך אני הולכת להיות אישתו של שלו בלו טוב אני יודעת שה הדבר הכי מטומטם שיש אבר אבל היינו גם מדברים על איך הוא יהיה בעלו של עידו אצל
חחחחח…
התיישבנו אני ורעות בשולחן ליד המשחקים של התינוקות ואז שאלתי אותה
אני: -רעות מי זה יהיה?-
רעות: -מי זה מי?-
אני: -זה שהיה איתך היום אחרי בצפר?, זה שבגדת איתו באודי!, מי זה היה אהה?, לא חשבתי שאת כזאת!, אני כבר לא מכרירה אותך!. אמרתי לה את זה בקול הכי כועס שלי כי היא לא כזאת אני מכירה אותה היא לא כזאת.
רעות: -א. זה שראית אותו איתי את מיכרה אותו…-
אני: -אבל למה בגדת באודי למען השם מה הוא כבר עשה לך?
רעות: -אני בחיים לא אבגוד באודי, וזה הוא.-
אני : -מה?-
רעות: -אודי סוף סוף בא לבקר אותי והוא חיקה לי אחרי בצפר והפתיע אותי עם פרחים ובלונים זה היה כזה מושלם…
אני: -אז איך לא ראיתי אותך עם בלונים ופרחים אהה?-
רעות: -כי באת מאוחר היום השתחררנו מוקדם ועד שבאת כבר הפרחנו את הבלנים וזרקנו את הפרחים-
אני: -למה זרקתם את הפרחים?-
רעות: -כי הוא הביא לי ורדים ואת יודעת שאני אלרגית, עכשיו הבנת?!-
אני: -אהה עכשיו הכל ברור, חחחחח…-
אני: -גילי תגיד מה השעה?-
גילי: -12:40-
אני: -שיט אני חייבת לזוז, את רוצה להישאר או לבוא איתי הביתה?-
רעות: -ברור שאני אבוא איתך מה יש לי לעשות פה?-
אני: -סבבה אז יאללה בואי-
אני ורעות סיימנו את הגלידה ונסענו הביתה
התלבשתי מהר מהר השארתי את רעות בבית ויצאתי לפארק עם האופניים
הגעתי לפארק בשעה 12:59 ופתאום וראיתי את מיה באה ומחפשת אותי אז וישר קראתי לה
אני: -היי מיה אני פה, בואי בואי-
מיה: -הייי אוסנת-
ואז התיישבנו שתינו על הספסל שנמצא מול הנחל
אני: -נוו מתי היא תבוא אני חייבת להגיד לכן משהו-
מיה: -אז תגידי לי אותו ואז תגידי גם לה-
אני: -לא אני… אני צריכה להגיד את זה לשניכן-
פתאום אני ומיה רואות את שירז ואת שלו בלו הייתי בשוק שהם חזרו
שירז: -היי מה קורה?-
מיה: -בסדר, באי רגע לצד-
שירז: -זה בסדר הוא יודע על הכל, על התמונה, על המשפט, על הכל-
מיה: -אוקיי-
מיה: -אוסנת רצתה לספר לנו משהו-
שירז: – אוקייי
מיה: -אוסנת, אוסנת, אוסנת!!!-
אני: -אההה, מה?-
מיה: -רצית לספר לנו משהו-
אני: -אהה, כן, נראה לי שאני יודעת איך לפענח את המשפט שכתוב בטורקית-
שירז: -מה איך?-
אני: -פעם סבתא שלי לימדה אותי טורקית והיא למדה אותי מה המשפט הזה אומר אבל…-
מיה: -מה אבל מה?-
אני: -אבל אני לא זוכרת מה המשפט הזה אומר-
שירז: -שיט אווף אז מה עכשיו?-
אני: -חשבתי על זה שאולי אפשר לבקש מסבתא שלי לעזור לנו-
מיה: -אוקיי –
שירז: -אוקיי-
שלו: -נשמע לי טוב-
אני: -יש רק דבר אחד שלא הבנתי?-
מיה: -מה?-
אני: -מה הוא קשור?- והצבעתי על שלו
שירז: -סתם חשבתי שהוא יכול לעזור את יודעת גם הוא טורקי-
אני: -מה באמת, לא ידעתי, טוב לשמוע- מובן שידעתי ראבק אני מכירה אותו מהגן ואני יודעת עליו הכל הבעיה שהוא בקושי מכיר אותי
שלו: -אוקי אז מה עכשיו?-
אני: -צריך ללכת אלי כדי לבר עם סבתא שלי בסקייפ-
מיה: -אוקיי אז זזנו?-
שירז: -זזנו!-
שלו: -זזנו!-
אני: -זזנו!-
וכלנו הלכנו אלי בידיעה שאחותי יושבת בבית ורואה את הטלנובלות שלה.
הגענו אלי הביתה עצרתי את האופניים ופתאום
שלו: -מה את גרה כאן?-
אני:-כן למה?-
שלו: -לא סתם פשוט אני גר בבית השלישי ממול, איזה קטע-
אני: -כן אהה איזה קטע- למרות שידעתי גם את זה
מיה: -רק אחותך בבית נכון?-
אני: -כן למה?-
שירז: -אז מה זאת המכונית שחונה כאן עם מישהו בתוכה?-
שלו: -הוא נראה כמו הנהג של מישה-
אני: -אין לי מושג יש רק פתרון אחד לדעת מה קורה פה…-
מיה: -מה?-
אני: -נכנס ונראה, מה כבר יכול לקרות?-