לגעת בלימון פרק שני

במהלך השיעור שמתי לב למשהו מוזר. מתחת לשולחן, איפה שלא ראו, קרלי פצעה בציפורניה הכסוסות קליפת לימון. היא לא הפסיקה להתעסק איתו בידה, לגלגל אותו בין אצבעותיה, להפיץ את ריחו. כשהשיעור הסתיים קרלי פתחה ביד אחת את תיקה והוציאה מערכת שעות מקומטת. "ביולוגיה," שמעתי אותה ממלמלת. החא חיכתה בכיתה עד שזו התרוקנה כמעט לגמרי, חוץ משנינו. "מייקי, אתה בא?" לילי שאלה פתאום כשהופיעה בכיתה. באורח פלא היא לא שמה לב לקרלי, שבה התנגשה עם כתפה כשהיא ניסתה לצאת מהכיתה. "מי זאת הסינית הזאת?" היא שאלה בקול מתפנק וידיה חיבקו את עורפי. שאפתי את ריחה, שהרגיע אותי פחות מהרגיל, ונישקתי את שפתיה מכוסות הליפסטיק. התרחקתי ועיוויתי את פניי בהגזמה. "טעם של ליפסטיק," התלוננתי בקול תינוקי. היא צחקקה והעבירה לשון מהירה על שפתיה. לאחר זאת הצמידה את שפתותינו בעדינות והביטה בעיניי. "טוב יותר?" שאלה בלחישה. כתגובה רק נישקתי אותה בתשוקה, מעביר קלות את לשוני על שפתה התחתונה. היא גנחה בעדינות. "מייק אלדר וליליאן סוון, מה לעזאזל נראה לכם שאתם עושים?!" קול חמור צעק. שנינו נורינו לצדדים השונים של החדר ובהינו במר ליפקין, אדום מכעס. "אם זה מכעיס אותך, כדאי לך להעיף מבט על השירותים של הבנים בקומה השלישית," הצעתי. לשם הלכו כל שקי ההורמונים להזדיין. מילים קשות.
הוא פתח את פיו וסגר אותו כמה פעמים בלי להשמיע קוח, ואז הלך בצעדים כבדים אל מחוץ לכיתה. "גיבור שלי!!" לילי צרחה וקפצה עליי. צחקתי וסובבתי אותה, מצמיד את גבה לקיר. "לא מגיע לגיבור תגמול?" שאלתי והזזתי את שיערה הג'ינג'י אל מאחורי לאוזניה, שהאדימו במבוכה.
"דיברנו על זה. זה יקרה כשאני ארגיש מוכנה…." היא מלמלה. נישקתי את אפה. "לא התכוונתי לזה." הבטחתי. בדיוק אז הצלצול נשמע, ורצתי לשיעור גיאוגרפיה.

במשך השיעור תהיתי על הלימון המוזר של קרלי.

רוב היום עבר עליי במחשבות על קרלי.