לברוח לא יעזור – פרק 1 ♥

פרק 1 : הבית החדש (:

אני ? אוברי סטורול , אני בת 13 וחצי , עוד 3 ימים 14!
-"אוברי הכל מוכן כבר , בואי צריך לזוז"
-"רגע אמא!"
אני גרה בגורדן , זה כפר מרוחק בארה"ב.. אבל לא יותר , אחות של אמא שלי (דודה רייצ'ל) גרה פעם בטירה עצומה , טירה מדהימה , אף אחד לא הבין מה עבר עלייה , היא הייתה , איך לומר בנחמדות ? משוגעת ? כן נלך על זה .. היא אמרה שיש רוחות בבית הנטוש לידה ויש שם ילדה שמנסה להרוג אותה , אני לא יודעת מה עובר לה בראש אבל זה בטוח לא טוב , אחריי שסבא מת'יו מת העבירו אותה לבית משוגעים ואמא שלי החליטה לעבור לגור בטירה שלה , בעיר שנקראת טולה . ישלי עוד אחות , קוראים לה ליב , היא בת 16 ותאמינו לי , איתה ? לא הייתם רוצים לגור באותה דירה ואפילו לא באותה עיר ..
-"נו כבר אוברי כמה זמן לקחת 3 מזוודות מסכנות ? גם ככה חצי מהבגדים שלך זוועה ואני באמת לא מבינה למה לא זרקת אותם"
-"ליב סתמי , וכנסי למכונית אני כבר באה"
-"תאמיני לי אני מחכה לך בלי רצון , אמא אמרה לי לקחת אותך לאוטו כי היא צריכה לבדוק שהוא עובד"
כשהתחלנו להתקרב לבית הזה , הרגשתי כאילו מישהו מאחוריי , ואני רצינית , כאילו מישהו יושב מאחוריי ומשחק לי בשיער , צמרמורות בכל הגוף , חשבתי שליב ניסתה להלחיץ אותי , אבל היא בכלל לא ישבה לידי או מאחוריי , היא ישבה מקדימה עם אמא , אבל זה בטח סתם בגלל הסיפורים שליב סיפרה לי על דודה רייצ'ל ..
-"איווו !! יש פה ריח של גופות"
-"מאיפה לך איך מריחות גופות ?"
-"סרטים , מכירה ?"
-"ליב , סרטים אי אפשר להריח"
-"סתמי"
-"ליב דיברנו על זה בלי לקלל ! ואוברי לכי לחדר שלך תפרקי מזוודות"
הבית היה אפור כולו , לא שהוא ישן , כאילו יש שם משהו , אני לא בטוחה מה , אבל זה משהו שהולך להפוך את החיים שלי מצד אחד לשני ..