"לאן נלך…"/O.G-פרק 4:"מתחת לפני השטח"

שבוע לאחר המקרה:
נק' מבטה של אלן:
אני כבר לא יודעת למי להאמין,כולם אומרים שג׳ואי מת אבל אני לא מאמינה…וגם…לא מצאו גופה…רק דם…וגם של מי זה עדיין לא ידוע,הדם מעורבב עם דלק ולכן קשה עדיין לטהר אותו על מנת לבדוק…מצד שני…אני לא חושבת שזה היה יכול להיות של מישהו אחר…אני כבר אבודה בתוך המחשבות…זה מבוך של אופציות שלו נגמר…אולי אם הוא לא היה מכיר אותי…אולי הוא חיי.

הדלת של הבית נפתחה ורציתי לכיוונה כי הייתי בטוחה שזה ג׳ואי…אך טעיתי…זה אחי איציק,איך שהוא שמע את הדברים הוא הגיע,עובדה שהוא היה עדיין על המדים שלו…רץ אליי וחיבק אותי חזק ושאל מה קרה…סיפרתי לו הכל…הוא היה בהלם וזה היה ברור….ג׳ואי היה יקר לו ממש ולא משנה כמה הם היו רחוקים לפעמים או לא מתקשרים…הייתי יודעת יודעת תמיד ובמיוחד עכשיו כמה הוא חשוב לאיציק,ראיתי את איציק בוכה בפעם הראשונה בחיי…ולמרות שהיה אחי המאומץ…לא ראיתי אותו בחיים בוכה על מות אמא או שאבא נעלם…איציק מאמץ על ידי הורי כשהיה חייל…הוא היה חייל בודד שהיה ישן אצל ג׳ואי…מאז הבנתי את החשיבות של ג׳ואי בחייו של איציק,הוא לא היה ישן אצלנו בשנה הראשונה כמעט בכלל…אולי פעם או פעמיים בהתחלה ולאחר שנה ג׳ואי בא לבית של הורי כשהוא מחזיק את איציק בין ידיו ואומר להם:"זה לא שהוא לא אוהב אותכם,הוא פשוט לא רגיל לקבל הרבה אהבה במכה אחת,אני אשים אותו פה בסלון וכשיתעורר מחר בבוקר תגידו לא שאני הבאתי אותו לפה,ג׳ואי ג׳קסון",והלך מהבית בלי הרבה דיבורים,זו גם הייתה הפעם הראשונה שהכרתי את ג׳ואי וכבר אז הוא היה נראה לי מישהו קסום עם לב ענק והאוהב…וכבר אז נפלתי שבוייה באהבה אליו.

איציק הלך מהבית לאחר כמה שעות כי זו הייתה כבר שעה מאוחרת בלילה…נכנסתי למיטה ויחד איתי גם המחשבות בלי סוף על ג׳ואי…כמעט נכנעתי לתוך הפחד שקרה לו משהו ואז הדלקתי את הטלוויזיה כי חשבתי שזה מה שיעזור…אבל טעיתי.

מבזק חדשות:"נמצא קצה חוט למציאתו של ג׳ואי ג׳קסון אשר נעלם בתקרית מטען החבלה ברכבו הפרטי,החוט הוא עשה אשר ראתה את ג׳ואי כביכול עולה על מטוס על מחוץ לישראל לכיוון אירופה,צרפת.

נק' מבטם של ג׳סייקה וג׳ייקוב:
ג׳ייקוב:"אז הולך לנסות לתפוס את הבחור ההוא שוב אה?"
ג׳סייקה:"מקווה מאוד שכן כי כל הסיפור הזה יורד לך מהכיס זה מובן?"
ג׳ייקוב:"כן כן אהובתי".