כדור לילה פרק1

בוקר, שוב, שוב בוקר…
מתעוררים, פוקחים עיניים והיום מתחיל, כל יום מחדש. העיניים שלי נפקחות לאט, ופנים רכות מעליהם, פנים רכות וקטנות ומתוקות. הכלב שלי. טרוי. עומד על החזה שלי ומתנשף עם הלשון בחוץ, מסריחול קמי והורדתי אותו ממני.
הוא הסתכל עליי בעיניו הכחולות והנוצצות והיטה את ראשו מעט, הרמתי אותו ונשקתי אותו כמה פעמים, התחלתי להתארגן ולקחתי אותו לטיול. טרוי הוא כלב מסוג מלטז, הוא לבן וקבלתי אותו ליום הולדת השלוש עשרה שלי, טרוי הוא החבר הכי טוב. והכי אהוב שלי. כל בוקר, כך בוקר מחדש הוא בא ומתיישב לי על החזה, כל בוקר מחדש הוא מסריח יותר, כל בוקר מחדש הוא מטה את הפנים וגורם לי לנשק אותו, כל בוקר מחדש אני מוציאה אותו לטייל. הכל קורה אותו דבר. והשגרה הזאת מושלמת עבורנו. טרוי ואני יצאנו לסיבוב הבוקר שלו, בכל בוקר אנחנו עושים סיבוב בעיירה גרינסלנד ליד הבית שלנו, העיר שלנו לפי דעתי די מסריחה, אני לא רוצה שהמסריח הקטן שלי יסתובב שם, לעומת העיר. העיירה היא מושלמת והיא קטנטנה. בסך הכל חצי שעה להקיף את כולה. אני וטרוי מסתובבים שם בכל יום לפחות פעמיים! טרוי משום מה נורא אוהב אותה, יש שם גינת כלבים מושלמת בשבילו! שם אני משחררת אותו כדי שיוכל לשחק קצת. סיימנו את סיבוב הבוקר, וחזרנו הייתה. טרוי רץ לשתות ואני רצתי להתארגן. לבשתי חולצה לבנה שהשיער הזהוב שלי בלט עלייה, יחד איתה לבשתי ג\'ינס שחור משופשף הנעליים גבוהות בלי שום פירמה. לא סירקתי את השיער שלי, שהתלתלים לא יתנפחו יותר ממה שהם… יצאתי לכיוון בית הספר עם אוזניות גדולות על האוזניים כשברקע מתנגן השיר The hills. עליתי על האוטובוס וחיכיתי עד שאצטרך לרדת. האוטובוס נסע, ונסע. עבר בעיירה אליבורן, בעיר השכנה לנו דייזריין ובעיירה גרינסלנד, בעיירה שלי ושל טרוי. עברנו ליד בית הספר שלהם דראנון. ופתאום…
עשרים צפיות ממשיכה