ירח מלא פרק 2

" לא לא לא לא זה ממש לא הולך לקראות ! " אני נוזפת באישה שהחליטה שאני ורוז הולכות לבית יתומים
"תשמעי ילדה זה או זה או שכול אחת תימסר למשפחה אחרת , זה מקום מיוחד הוא מחזיק ילדים עד גיל 18 ואחר כך אתם משוחררים " היא מרושעת זה הדבר היחידי שחזר לי בראש שוב ושוב .
הרכב עצר " יש לכן חצי שעה אחר כך אני לוקח אותכן לבית החדש שלכן " חייך הנהג בנחמדות , יצאתי נרגזת כול כך גררתי אחרי את רוז סגרתי את הדלת בחוזק " ילדה תקשיבי לי טוב ? " אני מחייכת אליה " תעלי למעלה תארגני לך מזוודה קטנה כמה דברים בסיסים ואחר כך אני כבר אקנה לך בגדים חדשים אוקי ?"
אני מחייכת אליה מנסה לשדר רוגע ושלווה גם אני עולה לחדר לארגן לי תיק החדר כול כך מבולגן בדיוק כמו שהשארתי אותו אתמול בבוקר .
אחזתי בידי ערמה של בגדים דחסתי אותה לתוך התיק שלי סגרתי בחוזקה , הסתכלתי בפניה של רוז שלא החליפה איתי מילה " הכול היה בסדר " אני אומרת לה אבל אפילו את עצמי אני לא מצליחה לשכנע שמשהו הולך להיות בסדר " את יודעת שאת יכולה לדבר איתי על הכול " אני מרגישה שהיא עומדת לפרוק את הכול
אבל .. צפצוף האוטו קוטע אותה "זהו " רוז אומרת " אנחנו נוסעים מכאן ?" היא מנסה לחייך ולהחזיק את הדמעות שהיא נאבקת בהם אבל אני יודעת מה עובר לה בלב .
בזמן הנסיעה בהיתי בנוף בזמן שאני מלטפת את שערה הרך והחלק של רוז היא ישנה לה בנינוחות על רגלי אבל אני לא ממש נרדמת אני רק חושבת על זה שממש לא מגיע לרוז לסבול אני מבטיחה שהכול הולך להיות מושלם בעתיד שלה .
האוטו עוצר בפתאומיות מוחלטת " רדו" נוזף הנהג שנראה עייף אני מעירה את רוז בליטופים " קומי ילדה "
אני מחייכת אליה , אנחנו יורדות מהרכב ומורידות איתנו את התיקים הכול חשוך אבל אני מצליחה לזהות את הפרטים המשמעותיים זה לב יער , בניין ענק ממוקד בדיוק במרכז ואיזה זקנה עומדת בחיוך
בכניסה לבניין הענק והמרשים " ברוכות הבאות העלמות פלאק " פחח' מה היא חושבת לעצמה שאנחנו ביימי הביניים " תכירו זהו ביתכם החדש " היא ממשיכה …
והמילים האלו מהדהדות כמו סכין ..

-המשך יבוא