ילדת האוצר פרק 2

אחרי 14 שנה… "בוקר טוב" צעקה דודה שרה. "נו נו, תחבי את הנרות כבר" אמרה דודה שרה והצביע על העוגה. "אוקיי, אוקיי, אל תתרגזי אלי" עניתי לשרה. חביתי את הנרות והתחלתי להתכונן לשיעור קרטה ואחרי זה לשיעור איגרוף ולשיעור נגרות. כשגמרתי עם כל התוכניות נזכרתי שהיתי צריכה לפתוח את התיבה שאבא נתן לי. חיפשתי את התיבה ובסוף מצאתי אותה מתחת למיטה.פתחתי אותה ומתוך התיבה יצא כל מוזר שאמר: "שם בבקשה" אמרתי אמליה. "שם מלא בבקשה" צעקה התיבה. אמליה פוטומס אמרתי. ואז יצא מהתיבה דמות שהיתה דומה לאבי. "אבא?!" שאלתי. התיבה ענתה "לא, אני לא אבא שלך, אני דיאגרמה שלו. תיכנתו אותי למסור לך את מפת האוצר." " מה זו המפה הזאת, ולאיזה אוצר היא שייכת?" שאלתי את הדיאגרמה. "מפת העולם" ענתה. "בואי אני אסביר לך, סבך ז"ל מצא את אוצר העולם ליד ביתו וידע שצריך להשמיד את האוצר לפני שהאנשים הרעים ימצאו את האוצר אז הוא החליט להקים חבורה שתגן על האוצר. יום אחד החבורה של סבך היתה צריכה לנהל קרב קשה עם האנשים הרעים ובזמן המלחמה סבך ואביך התחבאו במרתף כדי להחביא את האוצר וסביך אמר:"קח את התיבה ורוץ הכי מהר שאתה יכל הרחק מכאן ואז השמד אותו" ואז ירו בסביך. אביך כמובן רא הכי מהר שיכול והגיע לונקובר. הוא ניסה להשמיד את האוצר אבל לא הצליח אז הוא החליט להחביא את התיבה. אחרי שהוא החביא את האוצר הוא לקח את המפתח ושמר אותו במשך כ-9 שנים ומאז את כבר זוכרת, אז את מוכנה להציל את העולם?" "כן, אני מוכנה" אמרתי בביטחון ובגאווה.