ילדת האוצר פרק 1

יומני היקר! שמי אמליה פוטומס ואני במשך חיי עברתי מסע יוצא דופן והיום אני מגלה אותו לשאר העולם. הכל התחיל כשהייתי בת 4, אבי נתן לי תיבה ואמר לי "אל תפתחי אותה עד יום הולדתך ה18!" דקה אחרי זה דפקו בדלת בחוזקה ואבי אמר לי להתחבא מיד,כמובן נכנסתי אל מתחת למיטה ואז נפלה הדלת ויצאו מהשכונה לביתי 5 אנשים עם רובים. "נו נו נו, סוף כל סוף מצאנו אותך." אמר אחד האנשים. "לעולם לא אתן לך את המפתח!" צעק אבי. האנשים צחקו בקול רם ומיד ירו באבי. האנשים מצאו את המפתח והסתלקו. "לא, לא, אל תלך, אני לא רוצה שתלך!!" צעקתי. מילותיו האחרונות היו:"לכי לדודה שרה, היא כבר תדאג לך." בכיתי אבל בכל זאת ארזתי מהר תיק ורצתי לדודה שרה. כשהייתי בפתח הדלת היא שאלה למה אני לא בבית? וכל מיני שאלות אחרות. אני ניסיתי להגיד לה שאבא מת אבל עיני היו מכוסות דמעות ולא הצלחתי להגיד אפילו מילה אחת. דודה שרה אמרה לי לשבת על הספה ולשתות את השוקו החם המפורסם שלה. בקושי אמרתי משהו אבל הצלחתי להוציא שתי מילים : "אבא….מת!" דודה שרה מיד הדליקה טלוויזיה על הערוץ שאני אוהבת ולהלך לחדרה. הפסקתי לבכות ושאלתי את עצמי למה דודה שרה לא בוכה? שתיתי את השוקו החם ושמתי אותו על השולחן שהיה ליד הספה ומיד שקתי בשינה עמוקה.

המשך יבוא……