יומן, עולם אימה, פחד!

רצתי מין הכיתה, לקחתי את יומני וברחתי…
חשבתי שזה סופי, אך לא ידעתי שזה אפשרי שבאמת אראה דבר זה, אולי כדי שאעבור עיר ולא אחזור לעולם… אחרת *אמות* ודיי!
אני לא רוצה להרגיש אשמה במה שקורא לי, יש הרבה דברים שעוד לא ראיתי תנו לי לחיות לפחות עוד כמה שנים…
אתם בטח לא מבינים על מה אני מדברת אז בואו ואספר לכם מההתחלה ועד לכאן:
הלכתי לבית הספר בעודי מחזיקה את יומני, וראתי דמות מתקרבת עליי, ומאז ומתמיד לא הייתי כזאתי פחדנית, אבל שראיתי את הדמות מתקרבת הבנתי ש…..
הצילו!
הוא מתקרב אני חייבת למצוא מחסה…
אז המשכתי ללכת והדמות יותר ויותר מתקרבת, לא הבנתי מה הוא רוצה וגם לא היה אכפת אפשר להגיד..
ואז כשהמשכתי הצל שלה התקרב כל כך הסתכלתי אחורנית וגיליתי שזאת הייתה הודעה אלקטרונית,(בימינו ההודעות הן באותו צורת בן אדם ששלח אותה ושהוא מוצא את מי שההודעה נשלחה הוא קורא לו ואם הוא מקשיב אז הוא מתחיל לדבר…)!!!!!!!
אמרתי שההודעה תתחיל ולא תאמינו מה שמעתי….
זאת הייתה חברתי מייבל צעקה מייבל בהודעה:
"הצילו! ראיתי דמות מוזרה, היא עוקבת אחרי לכל מקום …!!!"
רצתי לבית הספר וראיתי אותה שם מבוהלת ולא הבנתי מה קרה…
ישבתי במקומי והמורה התחילה ללמד אני כבר בתיכון שהלימודים פשוט נורא קשים!
המורה הפתיעה אותנו בבוחן פתע כולנו לא היינו מוכנים…. (אף אחד לא מתאמן על החומר שאנחנו לומדים בכיתה…)!
המורה חלקה את הבוחן. ואז פתאום חבר שלה התקשר והיא יצאה מהכיתה בדילוגים!
הציץ משהו בחלון הכיתה, ניסיתי לעשות את הבוחן אבל זה גרם לי להיות סקרנית, אז העפתי מבט לחלון וראיתי דמות מפחידה מבצבצת בחלון…
פתאום הדמות שברה את החלון, ונכנסה לכיתה.
אז מייבל צעקה: "אמרתי לך, אמרתי לך!"
"זה לא הזמן לשטויות שלך!" אמרתי לה בכעס
ואז רצתי מין הכיתה, לקחתי את יומני וברחתי כמו בהתחלה…..
עכשיו הבנתם למה אני לחוצה, אוי לא המפלצת מאחוריי ומייבל ליידי והיא אמרה לי לא לזוז, אם אני רוצה לחיות…
המפלצת תפסה אותי ופשוט זרקה אותי לצד השני לא יכותי לזוז וצעקתי:"הצילו, נפצעתי!" אחרי כמה שניות התעלפתי!
מצאתי את עצמי בבית החולים וראיתי את הרופא אבל בקושי!
הרופא היה גבוה ושזוף, כמו מציל בים, הוא נראה טוב ביותר!
לא הייתי בטוחה שזה הרופא, ואמרתי לו:
"אתה הרופא כאן??" הוא ענה "מה פתאום! גלי זה אני מקס, חבר שלך…"
"מה??" שאלתי, איך יש לי חבר, לא יכול להיות! רק אתמול כולם צחקו עליי על זה שנכנסתי לכיתה, סתם אין לי מושג למה!
"גלי, הכל בסדר, נראה כאילו קבלת מכה חזקה מאוד!" "אני זוכרת שקיבלתי מכה!" אמרתי "אבל אתה בטוח שאתה לא עובד עליי! ולא קוראים לי גלי קוראים לי שני!" "מצחיקונת, שנינו יודעים שאת גלי רוזנוויץ!" אומייגאד!!!!!!!!!! גלי רוזנוויץ היא הילדה הכי מקובלת בכל התיכון!!!
הסתכלי על עצמי, אני נראת כמוה?? לא בקצת!
עיניה כחולות והיא בלונדינית! לי יש עינים חומות ושיער שחור! לא דומות בכלל!
אוליי אני חולמת חלום!
בלי קשר למה שקרא עכשיו, כשהסכלתי הצידה, לחלון וראיתי שחצי מהעולם הרוס!
"מה קרה??" גימגמתי, הייתי נורא מבוהלת! "כשאת ניסית להתאושש מי שניסה להרוג אותך, בא עם עוד כמה אנשים, ופשוט ירא לכל מקום וטילים, ומה לא! אבל אל תדאגי, אנחנו במקום מאובטח ובטוח!!!!!!" אמר רגוע.
אוקיי, זה… ממש רציני!
לא הבנתי מה הולך פה, אבל מה שהבנתי ש… העולם נחרב עד הסוף!
היה רגוע מלפני חודש, כולם שרו שירים ונעמו להם…. רק זה משחסר לבן אדם על פני היקום הזה, זה בדיוק מה שהיינו צריכים! (בציניות).
פתאום, נשמעה דפיקה בדלת, הרופא פתח בלי היסוסים.
ומי מחכה לו שם?? בן אדם ממוצע בגובהו אך שרירי ובעוד איך!
צלקות מכסות את פניו וכיוון אליי פרצופו ואמר:
"בואי איתנו, ומיד!"
כמובן, שהוא לקח אותי למקום חשוך כזה, דפק אותי על הקיר ושאל:
"שעם את……"
-המשך יבוא-