טיסת חצות לפריז פרק 2

Philosophy 13/09/2014 640 צפיות אין תגובות

ניסיתי למצוא מחשבות חיוביות אבל לרגע שחכתי שאין לי כאלה
לרגע אני מחייכת ולרגע אני מבינה שהשארתי חשוד עם מתלמד בחדר אחד
"פאק, פאק, פאק" אני מנסה לא לצעוק
קמתי במהירות מנסה שלא להחליק.
אני שוב לרגע שוכחת הרבה דברים
הראשון שאני גרה עם שותף שלא אמור לראות אותי ללא פיסת בד עליי
שני מתחוללת סופה והחלונות פתוחים
שלישי בזמן שאני חושבת לרגע על מיליארד ואחת דברים יש חשוד נעול בחדר עם מתלמד והוא על אחריותי .
"טיילר"? נשמע קולו של מקס שקרע את חוט מחשבותיי בזמן שעמדתי חסרת בגדים
באמבטיה כשלרגליי שלולית מחפשת מגבת.
"פאק" מילמלתי לעצמי הוא עמד על מפתח הדלת, צרחה ילדותית נפלטה מפי
"כוסאמא שלך לא למדת איך לדפוק"? צרחתי באופן הלא אופייני לי וטרקתי את הדלת
הייתי יכולה לשמוע את צעדיו ומתרחקים מהדלת
נשמתי נשימה עמוקה ונשענתי על הדלת. אני זקוקה לסיגריה
אצטרך לחכות עד שאגיע לבניין המשטרה בסוף הרחוב
לקחתי את אחת המגבות שהיו טליות על הווים של הדלת.
מקס ישב על הספה וצפה בחדשות.
"היי אני מצטערת על מה שהיה מקודם" הוא מהר לקום למראי יוצאת מהאמבטיה,
"פשוט בו לא נדבר על זה" אמרתי בדרכי למדרגות שהובילו לקומה השניה
שם חדרי היה ממוקם.
"סתם שתדעי לא ראיתי כלו…."
"פשוט שתוק יש לי עבודה לעשות ואני מאחרת"
עליתי בצעדיים מהירים בגרם המדרגות.
שלפתי את אחת החולצות שלא עברו את קו המותניים שלי.
ואת הסקיני ג'ינס שג'יי הביא לי ליום הולדת
באמירה של "אלו ג'ינס של דיזל" שלא כול כך עיניינה אותי
חיפשתי בידיים איוורות את מגפי הד"ר מרטין השחורות.
למזלי הרב שערי התייבש שלא הייתי צריכה לדאוג מהרוח שבחוץ.
ייצאתי מהחלון לא היו לי את הכוחות לראות אותו שוב.
קפצתי מהגג והתקדמתי למפקדה.
הגשם הפסיק.אבל העננים האפורים שסגרו על אנגליה באותם ימים לא הרפו
"טוב לראות אותך שנית העלמה סמיט' " קיבל את פני ג'ורג'
מנהל המפקדה "ציניות"?
המשכתי להתקדם כשהוא אחרי
"תעצרי לאזעזל" ! נישמע צעקה מפיו
לא הייתי רגילה שהוא צועק עליי בצורה הזאת
ארשת פניו נראתה זעופה זה היה ניראה כאילו עוא על סף להכות אותי
"סליחה"? שאלתי פני כאילו קפאו ושום הבאת פנים לא הופיע
"עוד מעט באמת תצתרכי להצטער, מי פאקינג נתן לך את הרשות לעזוב את חדר החקירה עם דיויד והחשוד"? הוא צעק, ברגעים אלו הייתי יכולה להרגיש את כול המבטים של החוקרים
והמתלמדים "עכשיו תעיפי את עצמך לחדרו של ג'יי"
הוא פקד עליי כשהנמיך את טונו ופנה ללכת
"מה? מה קרה בחדר"? שאלתי מבוהלת
"לירוי ברח"


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך