טיסת חצות לפריז פרק 1
"איך קוראים לך" אני מתיישבת בלחץ שבער בי באותם רגעים . החשוד ההעיף את עינו לכיוון הדלק וסירב לענות לי "אז אתה רוצה לשחק איתי משחקים" קמתי ממקומי והעלתי את טון התקיפות שלי .
"מארק" הוא ענה וחייך "שם אמיתי " אמרתי כשאני משלבת ידיים ומצפה לתשובה
"מארק זה השם שלי" הוא ממשיך ולא מואיד את החיוך המחשיד שלו מהפנים.
הכנסתי את ידי לכיסי האחורי. ידי חיפשה שם משהו בצורת אקדח אחרי כמה שניות שהלחץ הצליף
בי מכות חזקות הוצאתי את האקדח ובהיתי בו לשבריר שניה החדר היה אפלולי מחניק וקטן
כך שלא ראיתי את הקדח כמעת. הצמדתי את האקדח ובזמן שהחיוך הטיפשי שלו ירד והרצין לחשתי בקול חרישי לתוך אוזנו "מה השם שלך"
"לירויי" הוא אמר אחרי כמה שניות שהקדח שלי היה קרוב לרכתו.
"לירויי מה?" אמרתי והבחנתי ברעד גופו שפחד פחד מוות מכול הצמדה לראש שלו
"לירויי מקג'ינייס" הוא נכנע לבסוף קמתי מרוצה מעצמי
ונעלתי את החדר אחרי משאירה שם את לירויי לכמה שעות.
בחוץ התחוללה סופה שלא ניראתה באנגליה כבר שנתיים שלמות.
"שמעתי שנפלו כבר 2 עצים ברחוב שלנו רק בשעתיים האלה" הופיע ג'יי מאחורי
עם המעיל שלי שהניח אותי בעדינות על כתפיי.
בזמן שבהיתי בחושך ובסופה שמתחוללים בחוץ.
"אני צריכה לזוז" שברתי את השתיקה ופניתי למסדרון הארוך שהיה מלוווה בהרבה דלתות שהוביל ליציאה.
"ככה עם לגינס וגופייה" ? שאל ג'יי בפליאה. ניסיתי שלא לשים לב להערתו והעצתי את קצב הלכתי ליציאה.
הדלת נפתחה בחוזקה וכבר הרגשתי את הרוח מאיימת להפיל אותי.
התקדמתי במהירות לבייתי ללא מטריה רצתי .
הגעתי שטופת מים לבייתי וניכנסתי לאמבטיה תמיד אהבתי את הימים האפלולים האלה של הגשם שעזרו לי לחשוב "טיילר את בסדר"? שמעתי כול מוכר של אימי
"אמא"?? פקחתי את עייני למשמע עוזניי? "טיילר רוצי"!!! שמעתי את אותו כול צורח ופתעום נוף האמבטיה נעלם ונהפך לשביל בוצי סופת גשם ענקית ואני רצה, רצה בכול הכוח "אמא איפה את???"
אני צורחת בכול כוחי בעודי רצה "רוצי טיילר רוצי הם יתפסו אותך"
צרחה נפלטה מפי ועייני נפתחו לרווחה והופתאו לגלות את נוף האמבטיב שנית
נשמותי נהפכו לכבדות וכבדות יותר "את הוזה " אמרתי לעצמי כשאני מנסה לסגור עיינים שוב ולהריגע לתת למים להרגיע אותי….
שלום אני טיילר וברוכים הבאים לעולם שלי…..
תגובות (0)