טיול ביער חשוך-פרק ראשון

"מי את ומה את עושה פה ?" אמרתי וחשפתי את ניבי החדים.
"אני מכשפה, קוראים לי לילי " גימגמה לילי בבראותה את ניבי החדים כתער.
"איך אני אדע שזאת האמת ?!" שאלתי והתקרבתי לפניה כלכך, עד שניבי נגעו בלחיה המזיעה.
"תאמיני לי !!!!!! אני יראה לך קסם אפילו !" החלה לילי להתחנן.
"טוב" הסכמתי ושיחררתי את טפרי מפניה.
לילי השתחררה מאחיזתי והוציאה מתיקה מקל ארוך בצבע חום. היא הניפה אותו סביבה בעיגולים, ולחשה כמה מילים. אחרי כמה סיבובים כאלה, פרץ ממקלה של לילי זוהר לבן ומנצנץ, ומול הזוהר הופיע אלבום תמונות, שבו היו תמונות של לילי ושלי מעכשיו.
האמנתי לה. איך יכולתי שלא.
הניבים שלי לאט לאט חזרו למימדם, ולילי החלה להירגע.
בלי הניבים נראתי לגמרי כמו אדם רגיל, ואולי אפילו חתיך, כמו שבני האדם קוראים לזה.
הזמנתי את לילי לבוא אליי הביתה לארוחה, כפיצוי על שכמעט הרגתי אותה.
לילי הסכימה ,ונראנו כמו זוג חברים שהולכים הביתה כדי לאכול ביחד.
ידעתי שכמה ימים אחרי זה תפשוט שמועה שיש לי חברה חדשה מבית ספר אחר, והיא עומדת להצטרף לבית ספרנו. לא היה אכפת לי. לילי הייתה יפה, וגם אולי בעתיד באמת נהפוך לזוג. לא יודע, אולי.
הגענו לביתי והצגתי להורי את לילי, אמרתי להם שהיא מכשפה, ושאני דיי תקפתי אותה מקודם, אז אמא הכינה ללילי מיץ כזה למכשפות. אני לקחתי בקבוק מלא בדם שהורי מצאו בשבילי (היום לא היה לי כוח לתפוס לי טרף אז הורי עשו טובה ותפסו בשבילי.) ועלינו לחדר שלי.
"אז לילי למה הגעת לכאן ?" שאלתי אותה כבדרך אגב.
"אני עוברת לגור כמה רחובות מכאן, וגם אני אצטרף לבית הספר שלך" אמרה לילי ולקחה שלוק מהמיץ שלה. אני לקחתי שלוק מהדם וחזרנו לדבר.
"באיזה כיתה תהיי ?" שאלתי.
"אני יבקש להיות בכיתה שלך" אמרה לילי. עוד סימן לזה שהפכנו להיות ידידים.
"ההורים שלך גם מכשפים ?" שאלתי כדי להיות בטוח.
"רק אבא שלי… הוא התחתן עם אמא שלי ונשבע שהוא יותר לא ייגע בכשפים שלו, אבל אז אני נולדתי ואני הייתי מכשפה. הוא לימד אותי את כל מה שאני צריכה לדעת" סיימה לילי.
"וההורים שלך ערפדים ?" שאלה לילי והניחה את כוס המיץ הריקה שלה על הריצפה.
"כן. שניהם." עניתי. סוף סוף לדבר עם מישהו שיבין אותי, כולל את החלק הערפדי שלי.
גם אני גמרתי את בקבוק המשקה שהבאתי איתי ואמרתי ללילי שהיה לי ממש כיף איתה ושאפשר לעשות את זה פעם נוספת.
"רק אל תנסה להרוג אותי פעם הבאה אוקיי ?" צחקה לילי. הצטרפתי לצחוק המתגלגל שלה. צחוק נעים.
אחרי שלילי הלכה נכנסתי לחדר שלי, נשכבתי על המיטה וחשבתי על לילי.
על השיער הבלונדיני והמלטף שלה, שהייתי מת שייגע לי בכתפיים.
על הידיים הדקות, והשזופות שלה, שהייתי מת שיעשו לי מסז' בגב הכואב שלי.
על הרגליים הקטנות והיפות שלה, שהייתי מת לעשות להן מסז'.
נראלי שאני מאוהב במכשפה.
אני מאוהב במכשפה.
אני צריך להתרגל לזה.
אני מאוהב במכשפה ומתי שהיא תצטרף לבית הספר שלי, אני אציע לה לצאת.
היא כלכך יפה.