חפרפרת

"הוא מת! הוא מת! עלי חסן מת! הציונים הרגו אותו!" צעק יונס פואד, סגנו של עלי חסן, בשעה שהוא נכנס לקומפלקס הבונקרים הענק בו שכנה המפקדה של ארגון החיזבאללה. ההמולה שההודעה של יונס עשתה בבונקר, גרמה לכך, שאפילו המזכ"ל עצמו יצא מהמשרד שלו, כדי להבין מה פשר הרעש, כשיונס בדיוק הגיע אליו-
"מה בדיוק קרה?", שאל המזכ"ל את יונס בטון רציני.
"עלי חסן מת! הם הרגו אותו, את הנהג שלו ואת המאבטח שלו. הציונים ירו על רכב הטויוטה שלו טיל ממסוק וכל הרכב שלו התפוצץ", אמר יונס כשכולו מתנשף ומזיע.
"ארורים היהודים האלו!", אמר המזכ"ל בכעס. הייתה לו סיבה טובה לכעוס, הפעם הצבא הישראלי הצליח לשים את ידו על אחד מבכירי הארגון ומפקד "חטיבת נאסר", האחראית על כל המערך הרקטי של הארגון.
"תגיד יונס, המסוק של האויב הציוני, ירה על עוד רכבים או על עוד מטרות, לפני או אחרי שהוא ירה על הרכב של השהיד עלי?" שאל המזכ"ל כשהוא מסתכל ישירות לתוך עיניו של יונס המסכן.
"לא, הוא הגיע משום מקום, אפילו לא שמענו אותו. ירה טיל בודד על הטויוטה של עלי, ונעלם", אמר יונס.
"והיו על הכביש עוד רכבים חוץ מהרכב של עלי?", המשיך לשאול המזכ"ל.
"בטח! הרכב היה תקוע בפקק תנועה קטן בדרך מתבנין לצור. אתה מבין, עדר עזים חסם את הכביש, והייתה שיירה ארוכה של רכבים בפקק בזמן הפיצוץ. אני הייתי שני רכבים מאחוריו וראיתי הכל", אמר יונס.

מזכ"ל הארגון הודה ליונס, נכנס למשרדו, סגר את הדלת, וקרא מיד לעוזר שלו ואיש סודו, רפיק אל-היג'ה, ואמר לו בפסקנות-
"ידעתי! יש לנו חפרפרת בארגון, ולא סתם חפרפרת, חפרפרת בדרג בכיר! רק שדרת הפיקוד הבכירה בארגון ידעה היכן יהיה היום עלי חסן. רפיק, תזמן לבונקר את כל המפקדים של הארגון מדרגת מג"ד ומעלה לפגישה דחופה מחר ב-08:00 בבוקר. לפגישה הזאת כולם מגיעים, ללא יוצא מן הכלל!"

לאחר שיצא רפיק מהמשרד, התקשר המזכ"ל, בנל"ן (טלפון שדה) המאובטח של הארגון, לפאיז אל-עמלי, מפקד המודיעין המסכל של הארגון, ואמר לו-
"פאיז, בטח שמעת שהציונים המנוולים חיסלו לנו את עלי חסן. יש לנו חפרפרת בדרג המפקדים הבכיר. רק הם ידעו שעלי בדרך לצור, לקלוט את משלוח הרקטות שהאירנים שלחו אלינו. ביקשתי מרפיק לקבוע פגישה למחר על הבוקר, עם כל שדרת הפיקוד, כדי להודיע להם שייצפו לחקירה בימים הקרובים, ושכדאי להם מאוד לשתף פעולה עם האנשים שלך. אני רוצה שתחקור את הסיפור הזה לעומק, ותמצא את החפרפרת הזאת כמה שיותר מהר. קח את כל המשאבים להם תזדקק. יש לך צ'ק פתוח ממני. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עוד התנקשות בבכיר בארגון!"
"כן, שמעתי שהוא מת, חבל, עלי היה מפקד מעולה וחבר קרוב. חשבתי שיהיה לנו קצת שקט אחרי שתפסנו את הבוגד שסיפק לציונים את המידע שהיה נחוץ להם להתנקש בשהיד ג'יהאד מורנייה, "אללה ירחמו". נראה שהאויב הציוני הצליח לחדור עמוק הפעם. ברשותך אני כבר מתחיל לזמן לחקירה את הקצינים שהיו בפיקודו של עלי", אמר פאיז.
"כן, באמת עדיף שתתחיל עם מעגל האנשים הקרוב אליו, ולאחר הישיבה של מחר, תעבור למעגלים הרחוקים יותר", אמר המזכ"ל וניתק את השיחה.

מיד לאחר שסיימו את השיחה, שלח פאיז את אנשיו לאסוף לחקירה את כל שרשרת הפיקוד בחטיבת נאסר. כמו כן, הוא דאג שאנשיו יביאו לחקירה גם את הצוות שהיה ברכב המלווה, עליו פיקד יונס פואד. לאחר כשעה, תאי החקירות בקומפלקס המבנים ששירתו את המודיעין המסכל, החלו להתמלא והחוקרים של פאיז החלו לחקור את הקצינים, ללא הנחות. כל קצין קיבל את אותו יחס ונשאל בדיוק את אותן השאלות. הכל על פי התורה הסדורה שהנחיל להם השהיד עימאד מורנייה, שבנה וכתב במו ידיו את התורה של מערך המודיעין המסכל בארגון.
במסגרת החקירות, נשאלו הנחקרים שוב ושוב על סדר יומם בשבוע שלפני ההתנקשות וביום ההתנקשות עצמו. החוקרים מנעו מהנחקרים אוכל ושתייה, היכו אותם, והתייחסו אליהם כמו אל אחרוני הפושעים. במקביל, מחלקת הסייבר של המודיעין המסכל, בדקה את הטלפונים הסלולאריים, הטאבלטים, הלפטופים והמחשבים האישיים של הנחקרים לפרטי פרטים. הכל היה כשר מבחינתם על מנת לאתר שביב מידע כלשהוא, הקושר את אחד הנחקרים עם הצבא הישראלי. פאיז שם דגש על על נושא הסייבר, מאחר ולפני שהפך למפקד המודיעין המסכל, הוא היה מפקד יחידת הסייבר של הארגון, תחת פיקודו של מפקד הקודם של המודיעין המסכל. הוא ידע כמה מידע ניתן לשלוף ממחשב או ממכשיר סלולארי, גם מידע שאנשים חשבו שהם מחקו לחלוטין ניתן היה לאתר והוא חיפש את הטעות האחת, הטעות שבזכותה הוא יאתר את הבוגד.

החקירה החלה, ופאיז עבר בין חדרי החקירה, ובדק את מהלך החקירה של האנשים שבתוכם. אחרי מספר שעות של חקירה אינטנסיבית כזאת, הקצינים שביום יום נראו בעלי ביטחון עצמי וחוסן נפשי בלתי ניתן לערעור, היו כבר שבר כלי, וחלק מהם כבר הודה בכל מיני פשעים קטנים, כמו: שימוש בכספי הארגון למטרות אישיות, שימוש ברכבים המבצעיים למטרות פרטיות, לקיחת דמי חסות מבעלי חנויות בכפרים וכד'. אבל כל אלו לא עניינו את פאיז. הוא היה מעוניין בפרס הגדול, בחפרפרת שהסגירה את עלי חסן. היום הוא לא מתעניין בדגי רקק. אותם הוא יחזיר בחזרה לים. "אם חיזבאללה היה עוצר את כל הקצינים שלו שגונבים, או שמשתמשים בכספי הארגון או בציוד הארגון למטרות אישיות, היינו נשארים רק עם קצינים בודדים בכל הארגון", חשב לעצמו פאיז.

כשנכנס פאיז לחדר בו נחקר יונס פואד, סגנו עלי חסן, ניכר היה כי יונס כבר עייף מהיום הארוך והקשה שעבר עליו. החוקר, בהתאם לפקודות שקיבל מפאיז, היה קשוח במיוחד עם יונס, בעיקר בשל העובדה שיונס היה ברכב שמאחורי הרכב של עלי חסן, ולמרות זאת, יצא מההתנקשות ללא פגע. כשיונס ראה את פאיז, הוא פנה אליו ואמר-
"פאיז, יה חביבי, אתה מכיר אותי, אתה יודע שזה לא אני. אני הייתי נאמן לעלי, ואני נאמן לחיזבאללה. המוות של עלי היה קשה לי יותר מלכולם. הוא היה המפקד שלי. המנטור שלי, כמו אבא שלי. תאמין לי, יה פאיז, זה לא אני הבוגד! תאמין לי!"

פאיז, שהיה רגיל לתחינות ולבקשות מסוג זה, התעלם לחלוטין מדבריו של יונס וביקש מהחוקר להמשיך בחקירה. לאחר שסיים פאיז את הביקור בחדרי החקירות, הוא הלך לבדוק אם יחידת הסייבר הצליחה לגלות משהו. אך חוץ מגלישה באתרי פורנו וכספים שהעבירו חלק מהקצינים לפילגשים שלהם, הם לא מצאו כלום. באותו הרגע, החליט פאיז שהוא יבדוק בעצמו את המחשב של יונס. משהו בדרך בה יונס פנה אליו, עורר את חשדו.

פאיז, בוגר מצטיין של התואר בהנדסת תוכנה מ-MIT, יכול היה להתברג בסיום התואר שלו בחברות היי-טק מהמובילות בעולם, אך מיד לאחר לימודיו בחר לחזור ללבנון, להתגייס לחיזבאללה, ולתרום למאמץ המלחמתי כנגד האויב הציוני. הוא למעשה הקים את יחידת הסייבר של המודיעין המסכל והדריך רבים מחוקרי הסייבר, שעובדים עד היום, תחת פיקודו.
פאיז, לקח אל משרדו את המחשב האישי ואת המכשיר הסלולארי של יונס, והחל לבדוק לעומק, בעבודה סיזיפית, את כל התיקיות, המסמכים והאפליקציות, כולל את החומרים המחוקים. לאחר כחמש שעות של עבודה רצופה, ללא הפסקה, עצר פאיז את עבודתו בפתאומיות, ניגש לחדר החקירות בו נחקר יונס, ואמר ליונס, שכבר היה שבר כלי, כשהוא כועס-
"תפסתי אותך, בוגד! עכשיו תודה באשמה!"
"על מה אתה מדבר? זה לא אני הבוגד! בחיית אללה, זה לא אני! יש לכם טעות!" אמר יונס, שהיה המום מהאשמות של פאיז.
"אני אישית, פירקתי את המחשב והטלפון שלך לגורמים. זה היה כמו לחפש מחט בערימת שחת, אבל בסוף מצאתי במחשב שלך, הודעת מייל מוצפנת מחוקה מאתמול. לקח לי קצת זמן לפענח את ההצפנה. כנראה בגלל זה הצוות שלי לא הצליח לעלות על זה, מדובר בהצפנה מורכבת במיוחד. כנראה משהו שהישראלים סידרו לך. ההודעה הייתה קצרה ואמרה-
"עלי חסן ייסע ברכב טויוטה שחור, מחר קצת אחרי 11:00 בבוקר, מהעיירה תבנין לעיר צור, אני אדאג לסמן בספריי המיוחד שנתתם לי את גג הרכב, כדי שתוכלו לאתר בקלות את הרכב מהאוויר"
יונס, נשאר פעור פה. באותו הרגע הוא הבין שהתקווה שלו להשתחרר אבדה-
"זה לא יכול להיות! זאת עלילה! אין לי שום קשר ל…", אמר יונס, ולפני שסיים לדבר, ניצל את שעת הכושר שנקרתה בדרכו, דחף חזק את החוקר, נתן אגרוף בפניו של פאיז ונמלט מהדלת הפתוחה של חדר החקירות. כשהגיע יונס לתחתית גרם המדרגות, קול ירייה בודדת פילח את האוויר, ושבריר שנייה לאחר מכן, נפל יונס על הרצפה הקרה, כשראשו ירוי ושלולית דם גדולה מתפשטת מסביב לגופתו. פאיז שירה ביונס, ירד מהר בגרם המדרגות וכשראה שיונס מת, שחרר אנחת רווחה.

פאיז מיהר למשרדו, ולמרות ששעון הקיר הורה על השעה 03:07 לפנות בוקר, הוא התקשר בנל"ן המאובטח למזכ"ל החיזבאללה. המזכ"ל שהתעורר משינה ענה, ואמר-
"מי זה מתקשר אלי בשעה כזאת?"
"זה פאיז אל-עמלי, המפקד"
"מה כל כך דחוף, שאתה מתקשר אלי בשעה כזאת?" שאל המזכ"ל כשהוא כועס על פאיז שהעיר אותו.
"כבוד המזכ"ל, רציתי להודיע לך באופן אישי שאיתרנו את החפרפרת של האויב הציוני. זה היה יונס פואד. מצאנו במחשב שלו מייל מחוק ומוצפן, שסיפר לציונים על המיקום המדויק של עלי חסן. הוא אפילו סימן את הרכב של עלי, כדי שיזהו אותו בקלות"
"חדשות טובות. טוב שהתקשרת לספר לי. עכשיו תגיד לי איפה יונס? אני רוצה לוודא שהמנוול מקבל את העונש המתאים למעשיו", אמר המזכ"ל.
"כבוד המזכ"ל, יונס מת! יריתי בו בראש כשהוא ניסה להימלט מהחקירה אחרי שהוא הבין שעלינו עליו", אמר פאיז כשהוא חושש מתגובת מזכ"ל החיזבאללה.
"גם בוגד וגם פחדן עד הסוף! טוב שהרגת אותו! מגיע לו למות כמו כלב!" אמר המזכ"ל.
"כבוד המזכ"ל, אתה יכול להגיד לרפיק לבטל את הפגישה של היום בבוקר, הרי הבוגד כבר נתפס ומת", הציע פאיז.
"לא צריך לבטל שום דבר! דווקא זה טוב שתהיה פגישה של כל המפקדים. זה יראה לכולם שאנחנו יעילים מאוד בלמצוא בוגדים ומשתפי פעולה, וזה ישמש דוגמה מעולה, למה לא כדאי להם אפילו לשקול לבגוד בחיזבאללה! לבגוד באללה עצמו!".
"ברשותך אדוני, האם אוכל לבקש ממך משהו?"
"כן, כמובן, כל מה שתרצה", אמר המזכ"ל.
"אני מעוניין שתשחרר אותי ואת הסגנים שלי מחובת ההגעה לפגישה. אתה מבין אני והאנשים שלי עבדנו רצוף מאתמול ללא הפסקה, ואנו מעדיפים לעשות את העבודה שלנו מאחורי הקלעים, ולא באור הזרקורים", אמר פאיז.
"הלוואי וכל המפקדים שלי היו כמוך! גם מקצוען, וגם צנוע. אני מאשר את הבקשה שלך. תגיש לסגנים שלך שהמזכ"ל מודה להם על באופן אישי ופוטר אותם מלהגיע לפגישה. ואתה, קח לך חופשה של כמה ימים. תלך לבלות קצת עם המשפחה שלך, אתה הרווחת את זה!" ", אמר המזכ"ל.
"תודה!", אמר פאיז, והמזכ"ל ניתק את השיחה.

למחרת בשעה 08:00 בבוקר, התכנסו באולם ההרצאות הגדול שבבונקר כל שדרת הפיקוד העליונה של החיזבאללה. השמועה על תפיסתו של הבוגד יונס פואד, התפשטה כמו אש בשדה קוצים, והנוכחות באולם הייתה מלאה, כשמזכ"ל החיזבאללה החל לשאת דברים ולהתפאר בהישג המהיר של יחידת המודיעין המסכל של הארגון.

ארבע דקות לאחר שמזכ"ל הארגון החל בנאומו, הגיחו שלושה מטוסים של חיל האוויר הישראלי, והטילו שלוש פצצות על קומפלקס הבונקרים של מפקדת החיזבאללה ברובע הדאחייה בבירות. לאחר מספר שניות, ענני הרס היתמרו מעל הריסות הבונקר. גיחת ההפצצה של הישראלים הצליחה. שדרת הפיקוד העליונה של החיזבאללה חוסלה.
באותן דקות, ישבו בבור בקריה, ראש הממשלה, שר הביטחון, ראש המוסד וראשי הצבא, וצפו בתמונות לווין ובתמונות של המל"טים (מטוסים ללא טייס) שחגו מעל איזור הפיצוץ. לאחר שראה את התמונות, שאל ראש הממשלה את מפקד חיל האוויר-
"הבנתי שמדובר בקומפלקס בונקרים מאוד רציני. אנחנו בטוחים שהפצצות חדרו והשמידו הכל?"
"אין לי ספק בכך. לפני שנה קיבלנו מהאמריקאים 5 פצצות "מפצחות בונקרים" מסדרת "GBU-57", אלו פצצות שחודרות 8 מטרים של בטון מזוין. האמריקאים נתנו לנו אותם כדי להפיס אותנו בקשר לאירן, כשהם יודעים שהכמות שנתנו לנו, רחוקה מלהספיק לנו לתקיפה של מתקני הגרעין באירן. השתמשנו ב-2 פצצות באימון שערכנו ביוון לפני חודשיים, והם בהחלט מספקות את הסחורה. הקומפלקס של החיזבאללה בנוי בחלקים העבים שלו מ-5 מטרים בטון מזוין. מה גם שהתמונות מדברות בעד עצמם. הקומפלקס נהרס לחלוטין מן היסוד", אמר מפקד חיל האוויר.

"יחזקאל, אנחנו בטוחים שהמפקדים של החיזבאללה היו בבונקר בזמן הפיצוץ?", שאל ראש הממשלה את יחזקאל לשם, ראש המוסד.
"בהחלט, התמונות שהגיעו מהמל"טים הראו בבירור את כל הרכבים של קציני החיזבאללה מגיעים למתחם החל משעות הבוקר המוקדמות", אמר ראש המוסד, וראש הממשלה הביט בו וחיוך של שביעות רצון נסוך על פניו.

לאחר שכל הנוכחים ראו שהמבצע הצליח, ומטוסינו שבו הביתה בשלום, הייתה בבור המולת שמחה גדולה ומחיאות כפיים. לאחר מספר דקות, לקח ראש הממשלה את ראש המוסד לחדר צדדי במתחם, ושאל אותו-
"יחזקאל, עכשיו שאנחנו לבד. תגיד לי איך לכל הרוחות עשית את זה? אתמול עלי חסן, והיום כל הפיקוד הבכיר של החיזבאללה. אתה למעשה מחקת את הארגון, אתה מבין את זה?"
"מדובר בהשקעה שעשיתי לפני הרבה שנים. באותה תקופה התחברתי עם בחור לבנוני צעיר ומבטיח. הפכנו להיות חברים טובים. גייסתי אותו כסייען, עוד לפני שהוא התגייס לחיזבאללה. לאחר שהוא התגייס לחיזבאללה, שמרתי איתו על קשר לעיתים מאוד רחוקות, כדי שלא להסתכן ולחשוף אותו. הבחור שגייסתי מוכשר מאוד, והמפקדים שלו מיד סימנו אותו לפיקוד, ולאט לאט הוא התקדם ועלה בסולם הדרגות. שלשום הוא שלח לנו מסר מוצפן על המיקום והרכב שבהם יהיה עלי חסן. הוא אפילו דאג לסמן את הרכב בספריי מיוחד שדאגנו להעביר אליו, כדי שהמסוק יזהה את הרכב של חסן בקלות", אמר ראש המוסד.

"לגבי עלי חסן הבנתי. עדין לא הבנתי איך ידעתם על הפגישה של שדרת הפיקוד של החיזבאללה, ועוד כאשר החיזבאללה יודעים שיש בתוכם חפרפרת שהסגירה את עלי?", שאל ראש הממשלה.
"אה, לגבי זה. הסייען שלי בחיזבאללה דאג לעדכן אותי לגבי הפגישה, קצת יותר משעה לאחר שחיסלנו את עלי חסן. הוא אמר לנו שבגלל החיסול, המזכ"ל זימן ישיבת חירום בבונקר להיום ב-08:00 בבוקר. בהשתתפות כל הפיקוד העליון של הארגון, ומהפגישה הזאת לא היו שחרורים".
"ומה עם הסייען? גם הוא מת בהפצצה?"
"אני באמת לא יודע", אמר ראש המוסד.
"הבנתי, עדכן אותי כשתדע יותר", אמר ראש הממשלה, ושניהם חזרו לבור.

כשיצא ראש המוסד מהבור, הוא קיבל חזרה את הטלפון שהפקיד לפני שנכנס לבור, וראה שיש שבע שיחות שלא נענו ממספר טלפון שאינו מוכר. הוא התקשר לאותו מספר, ושוחח שיחה קצרה עם האדם שמעבר לקו, ובמהלכה צחק צחוק גדול. לפני שסיים את שיחת הטלפון, יצא בדיוק גם ראש הממשלה מהבור ושמע את יחזקאל אומר לאדם שמעבר לקו בערבית מושלמת- "גאון! אתה גאון!…אל תדאג, יה חביבי, אני אדאג שהכסף יועבר אליך עוד היום" וניתק את השיחה.

לאחר שסיים את השיחה, ניגש יחזקאל לראש הממשלה ואמר-
"רצית עדכון לגבי מה שקרה לסייען שלי, נכון?"
"בהחלט!", אמר ראש הממשלה בסקרנות.
"מתברר שהסייען שלי הצליח להפליל את יונס פואד, הסגן של עלי חסן, כחפרפרת, ולאחר מכן, גרם למזכ"ל החיזבאללה לחשוב שזה רעיון שלו, שלא לבטל את הפגישה עם הפיקוד הבכיר של הארגון. הוא ידע שהמזכ"ל לא יוותר על ההזדמנות להתרברב על זה שהוא איתר מהר כל כך את החפרפרת שבארגון".
"ואיך הוא הצליח להתחמק מהפגישה של הפיקוד העליון?"
"בגלל זה צחקתי כל כך, מתברר שהוא ושני הסגנים שלו הם היחידים שקיבלו שחרור ממפגש המפקדים. את השחרור הוא קיבל מהמזכ"ל עצמו", אמר ראש המוסד, והחל שוב לצחוק.
"ואיפה הוא עכשיו?"
"אני מעריך שהוא בדרך לאיי הבהאמס או לאי אקזוטי אחר, יחד עם המשפחה שלו. היום אני אעביר אליו את הכסף שמגיע לו. הוא כבר לא יצטרך לעבוד אפילו יום אחד בחיים שלו. אבל התמורה שקיבלנו, שווה כל שקל!", אמר ראש המוסד.
"איך קוראים לאותו סייען כל כך מוכשר?", שאל ראש הממשלה בסקרנות.
"פאיז אל-עמלי, האחד והיחיד, פאיז אל-עמלי", אמר ראש המוסד, ושניהם יצאו מהבור, כשהם מחייכים ושבעי רצון…