חטיפה מלכותית פרק 1
הנסיכה אליזבת' הביטה מהחלון, בעודה מחכה שהמשרתת העלובה, שלא ידעה את שמה, תגיע. "נו כבר…" מלמלה לעצמה הנסיכה, וצלצלה בפעמון הקורא למשרתת. המשרתת פתחה את הדלת בעצבנות ואמרה בקול ציני: "כן, הוד נסיכותה השולטת על כל אנגליה" הנסיכה הגיבה בדרך הרגילה שלה היא חייכה, הניפה את שערה הבלונדיני, הארוך והמטופח ומצמצה בעיניה הכחולות המושלמות ואמרה: "תודה רבה, הוד עלובתך. עכשיו, אם אכפת ואם לא, אני צמאה. הביאי לי מים". המשרתת כדה בפני הנסיכה ויצאה בהליכה אוחרה מהחדר בעודה ממלמלת לעצמה 'לא אכפת לי'. כאשר יצאה המשרתת מהחדר היא הסתובבה לכיוון המטבח. כשהמשרתת נכנסה למטבח, כולם מחאו לה כפיים. "התמודדת יפה עם הוד שוויצריותה" אמר לה אחד המשרתים שהיה נאה כמו הנסיך איתו הייתה אמורה להתחתן הנסיכה. "אני מרחמת על הנסיך המסכן" מלמלה אחת המשרתות והוציאה כוס עליה נכתב 'ילדה מאוד מיוחדת' ומזגה לתוך הכוס מים.
המשרתת לקחה את הכוס והלכה לחדרה של הנסיכה והופתעה ולגלות שהנסיכה לא שם. דקה עברה והנסיכה נכנסה לחדר והביטה במשרתת בזלזול מסמנת לה להסתלק. המשרתת יצאה מהחדר כמו קודם והנסיכה נשארה לבד.
המשרתת התחילה ללכת לכיוון המטבח בעצבנות עד ששמעה צעקה קטנה המגיעה מהחדר של הנסיכה. היא הציצה בעדינות דרך החור במנעול ונרעדה לנוכך המראה שנגלה אליה. יד חזקה של גבר חוסמת את פיה של הנסיכה, ויד נוספת נשית עטויה כפפות שחורות מתקרבת אל הנסיכה עם מזרק קטן ביד, ורצה לספר על כך במטבח, מועדת בדרכה לרוב התרגשות, ובטון אחוז בהלה סיפרה למשרתים את הכל, ופניהם של המשרתים הלבינו.
תגובות (0)