זירת פשע-פרק 3

ג'ספר ישב על שק-השינה וחיבק את רגליו. דומם.
"מרקוס…" אמרה לקסי בניסיון להרגיע את הילד המפוחד, "הכול יהיה בסדר."
"איך את יכולה לומר דבר כזה?" שבר ג'ספר את שתיקתו, "הרגע מולנו נרצחה אישה חפה מפשע, מי אמר שאנחנו לא נהיה הבאים בתור?"
עינה של לקסי רשפו מכעס, "יתפסו את הרוצח לפני שיגיע אלינו." סיננה מבין שיניה.
"אוקיי-אוקיי, אני רק אומר ש-" "אז תפסיק לומר." והסתכלה על מרקוס שהביט אל עבר האמבולנס המפנה את גופתה המתה בעניים פעורות מאימה.
"לילה טוב, מרקוס." אמרה לקסי ונשקה במצחו.
ג'ספר רק גלגל עניים והתכרבל בתוך השק"ש.

"ג'ספר, ג'ספר…"
מישהו טלטל את כתפו. הוא גנח.
"קום, ארוחת הבוקר עוד מעט מסתיימת."
מעליו רכנה לקסי.
ג'ספר ישר את גבו, התיישב ושפשף את עיניו.
לקסי קמה והושיטה יד לעזרה.
ג'ספר התעלם מין היד המושטת וקם בכוחות עצמו.
הארוחה הייתה רגילה-דייסה, מים ולחם.
אחרי זה היה עוד שיחות.
היה פינת פנאי שבה אתה יכול לשוחח בה עם אנשים.
היה אפשר להסתובב במוזיאון.
ומאף אחד מהדברים האלו ג'ספר לא עשה.
הוא פשוט ישב שם על שק השינה שלו ובהה בקיר.
לקסי ומרקוס התיישבו לצידו והתחילו לפתוח בשיחה קלילה על הבית.
"ומה אתך ג'ספר? מי מחכה לך בבית?" שאל מרקוס.
ג'ספר התעלם מהשאלה ומלמל: "אני צריך לשירותים."
אחרי כ-5 דקות חזר ג'ספר ובשורות בפיו.
"מה?!" שאלה לקסי בחרדה, "עוד איש נרצח?!"
ג'ספר הינהן באדישות.
"אבל למה הם עושים את זה?" יבב מרקוס.
"אני מניח בשלב זה המשטרה תצטרך לנקות בצעדים קשים, הם כבר לא יהיו עדינים כמו עד עכשיו." פירש ג'ספר את צעדיהם הבאים של המשטרה.
לקסי פלטה נחרת בוז, "עדינים?"
"זו רק ההתחלה."
"לקסי טרנסר!" קרא שוטר.
"כאן."
"רוצים אותך לשיחה."
לקסי הנהנה וקמה, "תשמור עליו." אמרה לג'ספר והנידה בראשה על מרקוס.

המשך יבואו-