זו הבחירה שלי (פרק 2)

~~~"קירה, אני מבקש שתבואי איתי" אומר.
"אתה לא המנהל, ואתה לא מורה. אז אין לך שום סמכות עליי" אני אומרת וממשיכה להתקדם.
"אני הסוכן בנג'מין רוני, בן 26, עובד במפקדה" אומר וממשיך: "ואני מבקש שתבואי אחריי, למשרד המנהל" אומר ואני הולכת אחריו, ומודה שהוא סקרן אותי.
אני יושבת ליד בנג'מין הזה מול המנהל, ובנג'מין אומר: "ובכן, אני מניח שאתה זוכר את שיחתינו, וצפיתי במצלמות האבטחה. אני בוחר אותה".
המנהל לוקח אותו לצד ובמעומעם אני שומעת אותו אומר: "אתה בטוח שאתה בוחר אותה? היא תלמידה סוררת, היא מוקד לצרות. היא סיכוי אבוד".
"יש סיבה לכך שהלכתי לבית יתומים. אנשים שלא מגלי\ם רחמנות, אנשים אדישים בלבד מתאימים לתפקיד הזה. היא מתאימה. ואני בוחר אותה" אומר בנג'מין והם חוזרים לשולחן, ואני מעמידה פנים שלא שמעתי את השיחה.
"ובכן קירה" נאנח המנהל ואומר: "זה הסוכן רוני, והוא בכיר במפקדה הלאומית. הוא בא לכן כדי לגייס סוכנים צעירים למפקדה שלו, והוא בחר אותך".
"אני?" אני שואלת. "למה דווקא אני?"
"ובכן, אני צפיתי במצלמות האבטחה, וקירה, את מתאימה לתפקיד" אומר בנג'מין.
"מה אני אעשה שם? מה זה המקום הזה?" אני שואלת.
"המפקדה הזו, זה מקום ריגול. תיקים של חטיפות או סיפורי רצח שמגיעים למשטרה ואין להם זמן לטפל בו, מחלקים בינינו לבין האף בי איי ולבין עוד מקומות. המקום הזה מסתורי ולא בכיר במיוחד אבל אנחנו מאוד צריכים סוכנים צעירים, ואת מתאימה" אומר רוני.
"אבל… איפה אני אגור? כאן? איפה זה?" אני שואלת.
"אני אתן לך חדר, כולם ישנים שם. את תהיי הסוכנת הכי צעירה. הכי צעיר מעלייך הוא עוד מעט בן 15, ואנחנו צריכים מישהו שנראה קטן במראהו" אומר.
"אני מניחה שכן" אני אומרת ובנג'מין חותם על דף שמונח על השולחן.
"תחתמי" אומר המנהל.
אני חותמת והולכת לארוז. סוף סוף אצא מהמקום הזה!
אחרי שאני אורזת את מעט הדברים שיש לי, אני יוצאת ונכנסת לאוטו של בנג'מין רוני, ואנחנו נוסעים. ~~~
וכך הגעתי למפקדה, שנשארתי בה לארבע השנים הבאות. אבל עכשיו, הבחירה הזו היא הגורלית ביותר בחיי. אך כדי שתבינו, אני אספר לכם עוד קצת.