זה עוד לא נגמר – פרק 4
פרק 4
" תלמידים שקט בבקשה . מגיעה אלינו תלמידה חדשה , שמה לואינה דולקס . התנהגו אליה בהתאם . מישהו מתנדב לעזור לה להתאקלם בבית הספר ? "
הייתה דממה בכיתה . " גברת סטלה , אני רואה שאת מאוד רוצה לעזור כאן לחברה החדשה שלך , נכון ? " המורה אמר . " אבל מר פרל ! בבקשה נו .. " סטלה אמרה .
" סטלה שקט . לונה שבי בבקשה ליד סטלה " מר פרל הורה .
ישבתי ליד סטלה וראיתי שסטלה הייתה עם פרצוף חמוץ על הפנים . אני יכולה להתערב איתכם שהיא מתוייגת כאן בתור מלכת הכיתה ושי ודיינה
היו השפוטות שלה . ראיתי איך היא התלחששה בינהן , וידעתי גם שמדובר עליי .
עבר לו שיעור הסטוריה ראשון ועכשיו , הסטוריה שנית . איך מצליחים להתרגל למערכת נוראית שכזאת ?!
לא ממש הקשבתי בשיעור . יותר התמקדתי בתלמידים שהיו מסביבי , הייתה שם ילדה אחת , היא ישבה ליד בסוף בקצה של הכיתה והיא נראתה מדוכאת , ואני חשבתי שככה אני אמורה להיראות בגלל , טוב אתם יודעים . ובאמת שכואב לי ,
אני לא מסוגלת לחשוב על זה כי אם אני אחשוב הדמעות פשוט יצאו להן מעצמן , כל פעם אני קולטת מחדש שאני בעצם יתומה . יתומה לגמריי , לא אבא , לא אמא .
למרות שאבא מעולם לא היה לי ולמדתי להסתדר עם זה , פעם שאלתי את אמא איפה אבא , ואמא פתאום התחילה לבכות אז עזבתי את הנושא הזה ויותר אף פעם לא שאלתי אותה עליו . ועכשיו כשהיא לא כאן אין לי את מי לשאול עליו .
אז הילדה ההיא , סיקרן אותי לדעת מה יש לה , למה היא ככה . ראיתי שהיא מקשקשת משהו על המחברת שלה . בסוף השיעור עברתי ליידה והייתי די מופתעת כשגילתי שהיא ציירה על המחברת .. היא ציירה פארק גדול ובאמצע עץ ומאחורי העץ מין צל של דמות , לא ברור אם בן או בת . זה ממש הפחיד אותי .
חשבתי לעצמי שהילדה ההיא לא ממש מקובלת ואם אני אתחבר אליה אז כל התכנונים להתחיל מחדש , שיהיו לי חברים ובעצם , חיים . יזמינו אותי למסיבות .. וואו כמה שחלמתי על זה . מצד שני הילדה ההיא ..
הפסקה ~
שאלתי את אחת הבנות שראיתי כשיצאתי מהכיתה איפה נמצאת הקפיטריה , נכון שיש לי מפה אבל עשיתי את זה כתירוץ להכיר חברה חדשה .
" אולי את יכולה ללוות אותי ? זה יהיה ממש נחמד " אמרתי לה , והיא הסכימה .
" אז את החדשה ? " היא שאלה " כן , קוראים לי לונה , תקראי לי לו "
"הי לו , קוראים לי ג'נה " ג'נה אמרה וחייכה אליי . " אז למה עברת ? " היא שאלה . האמת שרציתי לענות לה אבל הרגשתי שזה לא מתאים לעכשיו . " זה סיפור די ארוך "
" יש לי זמן .. רוצה להיפגש היום אחרי הצהריים ? אני אכיר לך כמה בנות יהיה נחמד . ויש צלצול הלכתי לכיתה . " היא אמרה . " כן , מעולה .. " אמרתי . " ואני איתך בשיעור עכשיו " הוספתי . והלכנו ביחד למעבדות ( שיעור ביולגיה למי שלא הבין . )
נכנסתי לכיתה וזה היה די מביך , הציגו אותי שוב בפני הכיתה , ואז הגיע הקטע המביך עוד יותר , כי כפי שאתם מבינים כולם מחולקים לזוגות , ולי אין זוג ..
רציתי לשבת ליד ג'נה כי היא היחידה שהכרתי אבל כצפוי , היה לה בן זוג .
המורה הושיבה אותי לבד ואמרה שזה לבינתיים , יכול להיות שעוד יהיה לי זוג .
היו עוד כמה שיעורים , וכמובן שמטבעי – לא הקשבתי .
חזרתי לבית של סבתא , עדיין קשה לי להגיד " הביתה " כי אני ממש לא
מרגישה בבית , פתחתי את הארון והוצאתי את כל הבגדים שהיו שם , רציתי לעשות רושם טוב על החברות של ג'נה . כל הבגדים שהיו לי היו מהתקופה האפרורית שלי כילדה בודדה ולא מקובלת .
לא היה לי נעים אבל הלכתי לסבתא לבקש ממנה כסף , מה שמעולם לא עשיתי הופתעתי כשסבתא אפילו לא שאלה למה וכמה . היא פשוט נתנה לי כמה שטרות ולחשה לי רק " תשמרי את מה שנשאר לעצמך מתוקה "
נסעתי באוטובוס לקניון הקרוב שהיה , וקניתי לי כמה בגדים , בגדים שלובשים אנשים נורמלים לשם שינוי .
בדרך הביתה באוטובוס הרגשתי מרוצה מעצמי , נשמתי עמוק ואמרתי לעצמי , הערב הזה יהיה מעולה .
תגובות (4)
כפי שאמרתי הרבה פעמיים,הסיפור הזה ודווקא הסיפור הזה שלך שזה הסיפור היחיד שלך והמקסים שלך,ממש הצליח לסחוף אותי ואני רוצה פשוט לקרוא הכל,כי את כותבת מעניין שבאלך כל כך המשך!,תמשיכי כך!
וואו אני ממש אוהבת את סיגנון הכתיבה שלך ואת הרעיון של הסיפור , הוא באמת נורא מעניין ואני ישמח עם תקראי את הסיפור שלי ותתני לי כמה עצות לשיפור תודה :))
בבקשה תמשיכי!!, אני כבר לא יכולה לחכות!!
מדהים !
תמשיכי :)