השריף בכלא, חלק 1

החום הכבד ירד על בית הכלא במקסיקו, אומרים שאם מגיעים לשם המקום היחידי שיחכה לך זה אך ורק הגרדום.
"החזק שורד", זה החוק היחידי שתקף שם, בתנאים מזוויעים וכמעט חוסר יכולת של קיום חיים בצורה רגילה צריך להלחם עם שאר האסירים על החיים עצמם, והגרדום? הוא רק דרך מהירה יותר לסיים את המאבק.
מבנה בטון המשתרע על כ10 דונם לפחות ובעל גדרות בגובה של כ10 מטרים מעל האדמה, ושלא לדבר על השמירה הכבדה הנמצאת באזור, בריחה היא אפילו לא מחשבה העולה בראש האסירים.
רוצחי המונים, פושעי מלחמה ומרגלים, הכלאה שורץ בהם.
יש כאלה המרצים את עונשם כבר מעל ל30 שנה, מעל ל30 שנה שהם נלחמים על חייהם בכלא בשממת מקסיקו.

"היום נכנסים החדשים מה?" אומר אחד האסירים, "טרף קל שישרת אותנו למעט זמן" משיב לו אסיר אחר, "ואסור לשכוח את מסיבת הפרידה של ג'ון! אדם הגון, שומר חוק ואחד מהיחידים היוצאים מפה חיים!, הלילה נחגוג!", ונשמעו צעקות השמחה של האסירים.
כן, שאדם וותיק עוזב ולא מגיע לגרדום אלא אל החופש, מוכנס תענוג האסירים לכלא-אלכוהול, מה שמעורר את שמחת האסירים.
"16 שנה כבר עברו מה"" עומר שותפו של ג'ון לתא, מקס.
אדם גדול בממדיו, שיער שחור קצר וקצת שיער פנים ומבטא רוסי כבד.
"אתה כבר יוצא ואני צריך לחכות 4 שנים, וכנראה אגיע לגרדום לעומתך" הוא אומר לג'ון, "אלפים מתים להיות במצבך, הם יודעים שבכניסתם לפה הם צועדים אל המוות, ומי האמריקאים שיחוסו על הרוסי שכביכול מואשם בריגול" צוחק מקס.
"אני לא יוצא מפה אל החיים, אם כי אל המוות" אומר ג'ון, "עדיין בקטע של מציאת האמת?, תפסיק לחפש אחר משהו לא קיים" אומר מקס, "אתה חופשי נצל את זה ואל תסתבך, למרות שאשמח להעביר את השנים שנותרו לי פה אתך".
"האדם שלקח ממני 16 שנה ישלם ב16 דרכים שונות" אומר ג'ון, "לא יותר פשוט לקצר את זה לדרך אחת?" אומר מקס, "המוות? לא, זו הדרך הכי פחות כואבת".
"אתה באמת רודף צדק מה?, אני מעריך אנשים כמוך" אומר מקס, ושניהם מחייכים ומגחכים.