הריגה בהסכמה

נשימותיה רעדו. הדמעות המלוחות זלגו במורד לחייה כמו ברזים בלי מעצור. היא ידעה שזהו זה, אין דרך חזרה מכאן.

היא הרימה את מבטה ועיניה פגשו בפניו, מיוסרים וחיוורים כפני מת. הוא בלע את רוקו, עצר בכוח דמעות שאיימו לזלוג והעביר את ידו על לחיה. נשימותיה הואצו והדמעות זלגו במהירות.

״בבקשה, רק תסיים עם זה כמה שיותר מהר.. אני לא רוצה להרגיש..״ היא לחשה, קולה רעד בטירוף.

הוא נשם עמוקות והניח את מצחו על מצחה. ״תמיד תזכרי שאני אוהב אותך, תמיד תמיד.. בלי קשר למה שיקרה עכשיו..״ דמעה סוררת התגלגלה במורד פניו.

״נשק אותי..״ היא נשאה אליי את עיניה המצועפות. ״בבקשה, נשק אותי..״

והוא נישק אותה ארוכות, ידיו מלטפות את פניה ושערה הפרוע והארוך. דמעותיה נטפו על פניו וכעת הוא בכה גם ללא שליטה.

״אני אוהב אותך, כל כך..״ הוא משך באפו והביט בחום לתוך עיניה הכחולות. הם ניתקו זה מזו אחרי זמן שנראה כמו נצח.

״בבקשה… רק סיים עם זה…״ היא לחשה ועצמה בחוזקה את עיניה.

ביד רועדת הוא שלף את הסכין המשוננת שהייתה מחוברת באוגדן לחגורתו ועמד מאחוריה. הוא העביר ביד רועדת את שערה לכתף אחת והוא יכל לחוש ברעד שעבר בגווה.

הוא הניח יד מתחת לסנטרה ומתח את ראשה אליו. נשימותיו ההיסטריות והקטועות גרמו לו לרעוד ללא שליטה. כמה רצה לנשק את הצוואר החלק שלה, ללחוש לה מילות אהבה…
אבל הוא ידע שזה ישבור. את שניהם.

הוא עצם את עיניו בחוזקה ותוך התעלמות מהדמעות הסוררות הוא העביר בתנועה מהירה וחלקה את להב הסכין החדה על גרונה של אריאן…