עיניים ירוקות – פרק 1

"ברור?" הוא אמר בצעקה, מחכה לתשובה.
"כן המפקד" גיחכתי והוא הסתכל עליי במבט רציני אך הוסיף גיכוח.
חזרתי לחדר שלי, מסתכלת על המפה של הארמון ומנסה לעלות בדעתי דרכים להכנס אליו.
אני אשלי, נעים להכיר. לכל המתוחכמים יש לי שיער שחור ומתולתל, עיניים ירוקות ואני רזה, מתי בפעם האחרונה ראיתם מישהי עם עיניים ירוקות. שמנה?
כן, אני אוהבת להעליב, אני מתמחה בפריצת מנעולים, לומדת הגנה עצמית.
אני עובדת אצל ג'ו, גרה אצלו בבית שמשמש למפקדה שלנו ולא, אנחנו לא ביחד.
יש רק שני חוקים בלבד למישהו שנמצא בתוך המחתרת: אין זוגות, ואין חוקים.
כן זה קצת מבלבל אבל תתמודדו צריך מוח בשביל להבין את זה.
העולם נשלט בידי ממלכת הקווידים. כל תינוק שנולד מקבל קעקוע ביום הרביעי לחייו שמסמל שהוא לא יכול לברוח לשום מקום. אם אתה מנסה לברוח השבב שמצורף לקעקוע עוצר אותך ואתה מתחשמל עד מוות, אלא אם כן אתה חשוב.
בתוך המחתרת נמצאים אנשים שלא סומנו, למה? הם חשובים.
יש רק 4 כאלה בכל העולם וכמו שהבנתם זה המחתרת שלנו.
אני, ג'ו, קרלי ואדם. איך זה אפשרי שלא סומנו אתם שואלים? אנחנו מוטציות, לפי איך שהקווידים חושבים תינוק שנולד עם עיניים ירוקות הוא מוטציה. חולי נפש.
איך 4 אנשים יפילו את העולם? גם את זה אני שאלתי.
בגיל 12 ג'ו לקח אותי לבית שלו ורק בגיל 14 התחלתי עם הארגון, תינוקות שנולדים עם עיניים ירוקות הם בבידוד עד שישרפו אותם בגיל 3, אותי לא הצליחו לשרוף בגלל קרלי, היא כל הזמן שמרה עליי בזמן שהיא שמה עדשות.
אדם הוא כמו אח שלי, מגן עליי ומצחיק אותי בכל מצב.
ג'ו הוא המפקד, הוא נותן את כל המשימות. אני כאן כבר 9 שנים ולא יצאתי החוצה אפילו לא פעם אחת, רק לחצר לפעמים כדי להראות לעבדי הקווידים שיש חיים בתוך הבית. המשימה שלי היא למצוא דרכי מילוט מהארמון, המשימה של קרלי היא למצוא כניסות והמשימה של אדם..
היא-