הצמה של שירה

זה היה ביום שני.. אני זוכרת את אותו היום.
בדיוק עשו לנו הרצאה על פיקוד העורף על הגנה מפני רעידות אדמה ושריפה.
אני ושירה שיחקנו בכדורעף בכיף, שלפתע שמענו את האזעקה של השריפה פועלת.
בהתחלה חשבנו שזה רק עוד תרגיל שריפה של פיקוד העורף… אבל מתברר, שהאש בקפיטריה יצאה משליטה ושרפה את כל הקפיטריה.
אני ושירה רצנו לכיתה ואז ראינו שכל הכיתה שרופה והילדים לא נמצאים שמה!
שקט שרר בחדר, אני ושירה היינו המומות ולא הוצאנו אפילו ציוץ אחד קטנטן..
"שירה! בואי נעוף מפה השריפה תשרוף גם אותנו אם לא נזוז!" אמרתי כשדמעות זלגו בעיני כשאני הולכת במסדרון.. לא רציתי אפילו להתקרב לדברים שלי, לראות אם משהו בסדר אולי, כלום.. רק רציתי לעוף משם.
שירה לא ענתה לי, בהתחלה נבהלתי.. חזרתי לכיתה וגיליתי שהיא נעלמה.
עכשיו באמת התחלתי לבכות.. חיפשתי אותה בכל מקום: בשירותים, בקפיטריה, בחצר.. כלום!
המשכתי לחפש, לא התייאשתי! אני לא ישאיר אותה שמה עם האש המשתוללת!
פתאום שמעתי בכי מחדר המדרגות.. התקרבתי אליו, וגיליתי ששירה יושבת שמה בוכה.
אף פעם לא ראיתי אותה בוכה ככה..
באתי לשאול מה קרה אבל היא רצה.. כשהיא הסתובבה, שמתי לב שהיא שמה את ידה על השיער.. אני חשבתי שקרה לה משהו.. אז הלכתי אחריה.
היא כנראה הבחינה בי ורצה לכיוון החצר האחורית.. והיא רצה מהר מאוד , אבל לא יכולתי להתייאש המשכתי בכל הכוח! אני זוכרת שהיא נתנה לי עצה, "כשאת רצה, תמיד תקחי צעדים גדולים, זה יקל עלייך" דמיינתי את הקול שלה מדבר בראשי..כנראה התרכזתי רק בקול שלה ולא בריצה אז נפלתי על אבן.
שירה שמעה אותי בוכה ורצה אליי "את בסדר?" היא שאלה מודאגת.
"סליחה שרצתי כל כך מהר… פשוט לא רציתי שתראי את.. זה" היא הראתה לי את הצמה השרופה שלה.
"שירה?! מה קרה לצמה שלך?!" הייתי יותר המומה מהמכה שקיבלתי מהאבן הגדולה.. שחכתי את המכה והסתכלתי על השיער.
"בזמן שהלכת למסדרון, אני רציתי ללכת לראות מה שלום אח שלי.. כנראה הם יצאו מבית הספר ושכחו אותי ואותך שמה.. בזמן שרצתי לראות מה שלומו.. הרגשתי משהו שרוף, חשבתי שזה המבחנים שלנו בהיסטוריה.. אבל אז התחילה לי מן תחושה כזאתי של חום בעורף.. גיליתי שהצמה שלי נשרפה, אז רצתי מהר לשירותים שטפתי את השיער שלי ונרגעתי קצת.. ידעתי שהצמה הארוכה שלי הלכה".
היא אמרה, והתחילו לזלוג דמעות בעיניה "שירה, לא אכפת לי מהצמה שלך, אכפת לי ממך" אמרתי כשחיוך עלה על פניי.
"עכשיו בואי נעוף מפה ונאכל גלידה :)"

הסוף :)