הפתעה

אני נורא מצטערת שלא הייתי פה ממש ממש הרבה זמן… פשוט היו לי הרבה עיניינים בבית ספר ולצערי… אני לא יוכל להמשיך את הסיפור כי שחכתי מה לכתוב.
אבל לא לדאוג, אני חשבתי כל הזמן עליכם וראיתי את הכל הפרקים של העונה הרביעית של יומני הערפד וגם את הסרטים של דמדומים אז החלטתי להמציא משהו מעורבב ועוד משהו משלי אז תהנו ! (:
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
בעקבות דמדומי השחר – ההקדמה
________________________

כל בוקר אני מסתכלת בשחרי הבוקר ושומעת את צלילי הציפורים מתעוררות לחיי היום,
אני שומעת כל צליל וצליל שקורא מסביבי, רק צריך להיתרכז.
ממכסחת הדשא המתניעה של אבא, הכנפיים של השחפים המעופפים ואפילו עד למכוניות בכביש הראשי שבעוד 5 רחובות. רק באלי לעופף מעל הכל… ובעצם למה לא?
~היא קופצת מהחלון וקופץ על עץ, נוחתת על הריצפה~
אני ערפדית.
אני אליס, בת 17.. שואלים אותי כבר כמה זמן אני ככה?
בואו רק נאמר שהייתי טובה בריקודים הסלוניים בתקופת הרנסנס, ורכיבת הסוסים במאה ה-19 הייתה חלק ממני.
היו המון מקרים שבו הורי חשו צער שחזרנו לעיירה הריי יש כל כך הרבה שזוכרים אותנו…
אבל כך או כך היינו חייבים לחזור, אחרי הכל THERE IS NO PLACE LIKE HOME

אתם במקרה שואלים אותי איך נולדתי? אז אני יענה…
כשנולדתי אימי עוד הייתה אנושית , אבי היה ערפד, ואני גם לא בת יחידה, יש לי עוד 5 אחים ו4 אחיות
בבת הרביעית. אימי נפטרה ועם הבגלל שלפני הלידה אימי בלעה דם ערפדים היא נשארה מתה חיה.
לכו תדעו אם זה יקרה לי גם אחרי הכל אני חצי אנושית לא?
החיים בעיר יחסרו לי …