הסכין

"מה הסיכויים שאת תצליחי לברוח?" הוא לחש באוזני,סכינו צמוד לגרוני חותך בעדינות את עורי. הסתכלתי סביב, מאות מאבטחים ואנשים עמדו מסביבנו והוא, בוחן את כולם ומחייך. אחד מין השומרים זז "תזכרו שהילדה בידי" מבטו היה מטורף התחלתי להזיע, הסכין על גרוני הייתה קרה ומאיימת רעדתי "את מפחדת פצפונת" הוא אמר בקול מלגלג "לא" ניסיתי לגייס את הקול הכי אמיץ שלי אך קולי נישבר "ככה צריך פיצית הפחד שלך מצחיק אותי" הוא הניע את הסכין על גרוני באטיות ובחוזק רעדתי "אני אספר לכולם!" צעקתי "מה תספרי?" קולו היה רציני, לא ידעתי מה להגיד אבל הייתי חייבת להסיח את דעתו "אתה יודע בדיוק מה אני אספר, ואני בטוחה שאתה לא תרצה שכולם ידעו על זה…" ידיו רעדו "אתה מפחד" חייכתי, הרגשתי שאני הושלטת במצב למרות שסכינו היה על גרוני, מאיים להרוג.