הסיפור המוזר של אוסנת לוי – חלק שני!!!!!!!1

נכנסתי הביתה פתחתי את המכתב והיה כתוב שם ככה:
-את מכירה אותי אבל לא יודעת מי אני,
אני מכיר אותך היטב ואני מאוד אוהב אותך,
יש עוד דבר אחד במעטפה
יש שם תמונה שלך עם הוריך,
בהמשך של המכתב תהיה חידה
שהתשובה שלה תהיה כתובת,
כשתצליחי לענות על החידה הבאה
תכתבי מכתב חדש על שם S ותשלחי
החידה:
אחגכעגלכידחעהורדגחיעגכיעגכיעדגועישלושחדעיגכלחעישגעחי
מאת: S –

(לא הבנתי כל כך מה הייתה החידה) הלכתי לחדר שלי והתחלתי לחשוב מי זה?
מה הוא רוצה ממני?
ואז לקחתי עט ודף והתחלתי לכתוב אות אות מהחידה ולא הצלחתי לפתור אחרי שישבתי שעה שלמה על החידה המטופשת הזאתי שמעתי רעש של פתיחת דלת הכניסה, נבהלתי לרגע, ירדתי למטה אל הכניסה בשקט בשקט עם רובה צעצוע מפורים והתחלתי לירות :/
-בום-בום-בום-
פתאום אני רואה משהי מקופלת על ריצפת הכניסה וצועקת: -אל תירא-אל תירא-אני מתחננת די בבקשה ממך-
ובנוסף לצעקות ששמעתי, שמעתי בכי נוראי, בכי מוכר, הבכי של אחותי רעות
(אופסי…)
הפסקתי לירות, רצתי לעברה וחיבקתי אותה חיבוק חזק ואימהי (כמו שאמא שלנו הייתה מחבקת אותנו) ואמרתי לה: -די די אל תבכי אני ממש מצטערת אל זה-, הושבתי אותה על הספה, ומזגתי לה מים, וכל רגע שהיא לגמה לגימה אני פשוט ביקשתי סליחה, סליחה עוד ועוד בלי לעצור, היא אמרה לי: -די זה בסדר, אבל למה עשית את זה?-
ואמרתי לה:-היה לי משעמם אז יצאתי להסתובב על האופניים בפארק וכשחזרתי בדקתי עם יש דואר, והיה שלושה מכתבים אחד מאודי, אחד מסמדר, ועוד אחד ממש מוזר שהיה כתוב עליו לאוסנת מאדון S פתחתי ותראי איזה מוזר-
נתתי לרעות לקראו תוך דקה היא סיימה לקראו ואז היא התחילה לקראו את החידה, ישר כשסיימה לקראו היא צעקה לי את התשובה לחידה,
-הורד שלוש, הורד שלוש- היא צעקה שאלתי אותה איך היא עלתה על זה ואז היא ביקשה ממני את הדף והעט וכתבה אחגכעגלכידחע -הורד- גחיעגכיעגכיעדגועי -שלוש- חדעיגכלחעישגעחי- ואז נתתי לה את המכתב מאודי וחזרתי לחדר שלי לנסות לכתוב מכתב לאדם שמכנה את עצמו S, לאדם שאין לי מושג מיהו ומה הוא רוצה מהחיים שלי, ואז נזכרתי בתמונה שהוא שלח לי עם המכתב הסתכלתי טוב טוב ואז הפכתי את התמונה וראיתי מאחור כתם קפה בצבע סגול ואז נזכרתי, כשהייתי קטנה אהבתי לעשות ניסוים והצלחתי להכין קפה בצבע סגול אף אחד כמובן לא רצה לטעום אז הנחתי את -הקפה- הזה על השולחן ליד התמונה הזו בסלון וכשהלכתי רעות שפכה בטעות את -הקפה- הזה על התמונה,
ורק אז הבנתי שלקחו את זה מהבית הקודם שלי (התמונה הזו נעלמה שנה אחרי שאבא שלי עזב אותנו) מי היה יכול לגנוב את התמונה הזו?
ולמה רק את התמונה הזו ולא כסף?
לא הבנתי מה קורה אבל ידעתי דבר אחד -שזה משהו שהכיר אותי מישהו שיודע איפה אני גרה.
נלחצתי מאוד ואז הרגשתי סחרחורת חזקה מאוד והתעלפתי על הרצפה בחדר,
רעות הייתה בסלון באמצע סידרה שלה ושמעה נפילה חזקה מאוד, היא רצה אלי לחדר וניסתה להעיר אותי ולא הצליחה אז היא קרה לאמבולנס והם לקחו אותי.
אחרי שלושה ימים
התעוררתי וראיתי שאני בתוך חדר בבית חולים לבד, צעקתי לאחות שתבוא מיד ואז רעות נכנסה בריצה ושאלה אותי בקול מפוחד מאוד: -מה קרה? למה את צועקת?-
אז אמרתי לה ושאלתי אותה: -לא קרה כלום, למה אני פה?, מה קרה לי?-
רעות אמרה: -אני לא יודעת מה קרה אני רק יודעת שעלית לחדר לכתוב את המכתב שלך לאדון S ואני ישבתי בסלון ואחרי כמה דקות שמעתי נפילה חזקה ורצינית מהחדר שלך והתקשרתי לאמבולנס ועכשיו את פה.-
-הההה… כן נזכרתי הייתי בחדר וראיתי את התמונה שלי ושל ההורים שאבדה לי שנה אחרי שאבא עזב- אני מקווה שלא סיפרת לסבתא כלום?- אמרתי לה בקול עצבני ומוזר,
לא, עוד לא הספקתי לספר לה בכלל- רעות ענתה לי בקול רגוע.
אחרי שחזרנו הביתה התחלתי לכתוב את המכתב לאדון S וכתבתי לו ככה…