הסוף?

השנה 2024 כ-חודשים מאז פרוץ המגפה, המגפה שחיסלה הכול, זהי אינה מחלה רגילה, מחלות רגילות הורגות אותך אך זאת לא, לא כשעה לאחר מותך אתה חוזר אך לא כמו פעם… החלק שמיצג אותך, האישיות שלך, הרגשות שלך, המחשבות שלך נשארים מתים, למדע אין הסבר לתופעה זאת רבים מאיתנו חשבו שזה חלום אך זוהי המציאות אותו עולם אותם בעיות בתוספת גל התאבדויות ייאוש ומלחמה יום יומת על חיינו, זהו סיפורנו, של ארבעתנו על חיים בכוכב ללא חיים, רק מתחזים בשם "המתים המהלכים".
נסענו כבערך חודש וחצי בדרכים בחיפוש אחר שורדים נוספים, מזון, מים, והספקה אך ככול שעבר הזמן המצב רק הדרדר… איבדנו אנשים בקרב במקסיקו איבדנו, אנשים בדרכים ונבגדנו על ידי חברינו הטובים ביותר כעת אלו רק ארבעתנו קיטי, ג'ק יוסי ואני מק, לא הכרנו אחד את השני עד פרוץ המגפה לג'ק ישנם שני ילדים ואישה הם נהרגו בתחילת פרוץ המגפה ובדרך כאשר נהרו אלי עשרות אנשים מהלכים הוא הציל אותי ומעז אני חב לו את חיי, ליוסי סיפור אחר אלכוהוליסט שתוי בגמילה ללא משפחה תומכת, סבל בכול חייו, והמחלה שינתה את חייו לטובה אפשר להגיד, הוא נגמל משתייה שורד מצוין, ולא נראה שהוא ממהר להשיב את המצב לקדמותו. לאומת זאת קיטי היא חיילית מנוסה היא נלחמה בארה"ב בלוס אנג'לס על כבוש העיר מחדש מידי המתים המהלכים, לאחר שהמצב החמיר והיא נשארה לבדה, היחידה שלא נגועה, שמענו יריות ואז מצאנו אותה בקרב על חייה.
החיים לא קלים באמריקה החדשה, בה מלחמת הישרדות היא יום יומית, המזון הולך ונעלם, המים מזוהמים והנשק חלש. אנו בדרכנו דרומה שמועות אומרות שישנה שם מחנה פליטים חזק אם נשק, מזון ומים ואולי רק אולי קצת תקווה. בדרך נעצרנו בתחנת דלק יצאנו כולנו, אני נכנסתי ראשון לביתן החשוך אך שקט, הייתי דרוך עם נשקי חברי מאחור, הולכים כשפתאום נשמעה צרחה איומה ואחד מהמתים נשך אותי ביד, בזרוע קיטי פעלה מהר ירתה לו בראשו זאת הדרך היחידה להרוג אותם,נפצעתי אני נגוע זהו סוף הדרך…. התעלפתי.
למחרת התעוררתי כשאני חבוש ליד תחנת הדלק… בתוך אחד הביתנים הרגשתי רע בחילות איומות, כאב קשה ביד אך יכולתי ללכת, הם לא ירו בי כמו שהם היו צרכים אני היחיד שירה בחברינו הנגועים לאחרים לא היה כול אומץ, להשאיר אתם כבולים לבדם זהו רעיון טוב יותר, קמתי יצאת החוצה אני רואה מטושטש אבל רואה מהביתן יצאתי לחדר גדול בו קיטי, ג'ק ויוסי דיברו כנראה על מה הם יעשו איתי עכשיו, קיטי נגשה אלי ונתנה לי מים, ג'ק הכין לי משהו לאכול ואילו יוסי היה דרוך עם הנשק, קיטי קשרה אותי ביקשה סליחה והצטערה שזה קרה לי, ונעלה אותי בחדר החשוך.
אחרי מספר שעות ג'ק נכנס והקיים אותי ואמר:"בוא לא נוכל להישאר פה חייבים לצאת!".עלינו ארבעתנו למכונית בתחנה לא היה גז ונשארנו עם מה שבאנו חצי מיכל לדרך לאן איש אנו יודע, אחרי כרבע שעה של נסיעה ג'ק אמר:" דרומית לכאן יש בית חולים למחלות מיוחדות, אולי נוכל למצוא שם משהו שיעזור למק?" לרגע שררה דממה, ואז קייט הפנתה את המכונית לכיוון בית החולים כולנו ידענו שאין שם דבר שיעזור לי אך אולי נמצא שם משהו אחר יש בידנו שני אקדחים ורובה לא מספיק כדורים בשביל להדוף את כולם בבית החולים לכן נכנס בשקט ניקח מה שצריך ונצא, אך איני בטוח שהצליח לעשות את זה לא במצבי, ביקשת שישאירו אותי כאן, אולם היה סירוב מוחלט מצידם וכך מצאתי את עצמי באמצע בית חולים מלא "מתים מהלכים" פצוע קשה ומחפש ישועה…
עד עכשיו לא הייתה שום בעיה, מוזר… המקום נראה שקט ללא אדם ללא תנועה היכול להיות. מרחוק ראינו אור חלש מדי מלהיות אור שמש ואילו חזק מדי מלהיות אור נר פשוט, התקדמנו בדממה באפלה, דמות אפורה ואפלולית נראתה באופק קיטי וג'ק דרכו את הנשקים כשמאחורינו נשמעה המילה:"הורידו את הנשק! מי אתם! אתם נגועים! לא להסתובב! כנסו מהר לחדר הסמוך!" נכנסנו כולנו הדמות המוזרה נעלה את הדלת מאחורינו ואמרה:"אתם חייבים להיזהר, זאת אשתי שם ולצערי היא נגועה. יוסי שאל:" מי אתה?" ואדם המוזר אמר:"הא,ישר לעניין,אני אחרון הרופאים כאן" קיטי אמרה בבהלה:"אחרון הרופאים?! איפה כולם כול שאר הרופאים, האחיות והצוות?" הרופא ענה בעצב:"רק אני כאן בפרוץ המגפה רוב הצוות בחר לברוח, ומי שנשאר ניסה לפתור את בעיית המגפה עד שהממשלה נפלה והצבא נפל… אחרי כן התרחשו כאן גל של התאבדויות, אתם ראשיים להישאר כאן לכמה ימים אם תרצו" והלך.
עלינו לחדרים ונרדמנו מרוב עייפות וכמובן אני ישנתי לבד בחדר נפרד נעול רק אני והפצע שלי… למחרת בבוקר פגשנו את הרופא הנחמד שהתברר שמצא תרופה למחלה, חבל, הוא קשר סביב צברו חבל, ועזב את עולמנו, ליד גופתו ניצב המחשב פועל ובתוכו כל מה שהוא עשה בחודשים האחרונים. ובהם מתוארים הדרכים לפתרון המחלה שבסוף כולם כשלו היה קטע מיוחד ובתוכו הוא דיבר אם עצמו, קטע שהיה מיועד לאשתו ובקטע הוא הצטער שנכשל ושאכזב את העולם כנראה שזה הדבר שיביא להכחדת בני האדם, ובינתיים מצבי מחמיר, "אני לא יכול ללכת" קראתי "אני עייף מדי."

קיטי הלכה למחשב שליד הוא היה מחובר למצלמות בחוץ. "יש בחוץ מאות מתים מהלכים הם מקיפים את כול המקום צריך לחשוב על משהו ומהר". יוסי אמר:"המכונית רחוקה מאיתנו כ-קילומטר ואין לנו מספיק דלק ברכב" וג'ק אמר:"אין בררה חייבים לקחת סיכון" "מה אתה השתגעת?! הרכב רחוק,אין דלק וחץ מזה לאן ניסע? אני אומר להישאר פה."אמר יוסי. אמרה קיטי:"גם להישאר הוא לא פיתרון טוב" אמר יוסי:"למה לא?יש מזון, מים ונשק פזור בכול הבניין והכי טוב יש מצלמות אבטחה זה המקום המושלם!" אמרה קיטי:"טוב,מה נעשה בעניין של מק,הוא חולה מאוד הוא צריך טיפול רפואי." לרגע שררה דממה בבית ואז אמר יוסי:"לי יש את הפתרון המושלם" יצא ושלף אקדח תפס אותי כמעט לחץ על ההדק עד שג'ק תפס את ידו ונתן לו מכה באורף ואמר:"אנחנו לא חיות, אנו לא כמותם לא נהרוג אדם רק בגלל שהוא חולה נמצא דרך אחרת " יוסי קם ונגב את הדם משפתיו ואמר:" כן ומה נעשה איתו עד אז בלי שנסים לב הוא ישתנה לאחד מהם וינעץ בנו את שינו והכול בגללך!" קיטי התערבה:"ג'ק צודק לא נהרוג אחד משלנו, נכלא אותו בחדר עד שגורלו יוכרע או שנמצא פיתרון ונציל את חייו אבל בהיחלט לא ניקח את חיו" יוסי נראה עצבני:"לכלאו אותו בחדר כמו כלב חולה כלבת ולחכות עד שמלאך המוות בכבודו ובעצמו יכך את חברינו ובינתיים לשמוע אותו סובל כך, אתם רק דוחים את הבלתי נמנה וגורמים עוד סבל". בסוף השיחה הם נעלו אותי בחדר הסמוך….
אחרי כמה שעות שמעתי יריות, צרחות מיד ידעתי שהמתים חדרו לבית החולים, אני מרגיש חלש אני לא יכול לעזור, הדלת נעולה, אני רק מקווה שכולם בסדר ואין נפגעים, נורו יריות למשך כרבע שעה. אולי אני הוזה זה קורה לי הרבה בזמן האחרון, ואז נשמע פיצוץ אדיר זהי אחת המלכודות, הרעש ימשוך עוד, אני צריך למצוא משהו להתגונן איתו, אוף על מי אני עובד אני לא יכול אפילו לעמוד לרגע, נפסקו היריות קרה "משהו למה היריות הפסיקו המתקפה נגמרה" חשבתי,אההה אההה אחחחחחח הכאב אני משתנה התהליך הושלם גורלי נחרץ אני אחד מהם…. כל מי שמוצא את פתק זה שייתן אות ל

"אני חי! איך זה יכול להיות? אני עדין מרגיש רע אבל אני יכול ללכת שוב טוב לא חשוב מה קרה כאן כרגע אני יוצא מכאן בכול מחיר! אשתי אהובה הנה אני בא!!" יצאתי מהדלת שהייתה שבורה למחצה ראית הרבה גופות על הרצפה אך אף אחת לא הייתה של חברי בהמשך מצאתי רובה עם מחסנית די גדולה,גופות בכל מקום המקלעים על הקירות ריקים ממחסניות הקירות ספגו פיצוצים רבים התחולל כאן קרב ענק,בהמשך המסדרון נמצא גופה של חייל בריטי טרייה יחסית,בדקתי אותו זהו חייל של ה-s.a.s שמעתי עליהם הם הורגים כול מה שנקרה בידיהם אולי חברי בידיהם אני חייב להציל אותם…