הסוכנת M – פרק 3
פתאום הבית עלה בלהבות , עשן כבד התמלא בחדרי , סתמתי את אפי וניסיתי לזוז משם , אך לשווא. נפלתי בכבדות אל הרצפה והחלתי להשתעל , לפתע נכנס לביתי איש עם שיער שחור ועיינים שחורות , הוא החזזיק בידו מסיכת חמצן. "בואי" אמר והושיט את ידו , ניסיתי לתפוס אותה אך לא יכלתי לזוז , האיש הרים אותי ורץ החוצה. "מה..את.אתה..עוש.עושה..?" אמרתי והשתעלתי , האיש התיישב על המדרכה והשכיב אותי על ברכיו. "מציל אותך" אמר והניח את מסיכת החמצן , אחריי כמה דקות הרגשתי טוב. "תודה לך" הודתי לו והלכתי. הרחובות היו חשוכים ואפלים במיוחד , ההורים שלי לא חזרו ואחותי עדיין באיזור השריפה.
"ילדה מסכנה.." שמעתי קול חלש ומסתורי , של גבר. הסטתי את מבטי ולא ראיתי כלום , מוזר. "תיזהרי!!" שמעתי צעקה של ילדה , זאת בטח רמיליה. "למה?" שאלתי אותה. "תסס…תסת..תסתכלי מאחורייך.." היא אמרה בפחד , הבטתי מאחורי ולא ראיתי כלום , כנראה רמיליה הוזה. "אין שם כלום" אמרתי בפשטות , היא גילגלה את עייניה. "אבל..קו..קוד.קודם.." גמגמה , כנראה אני אף פעם לא אבין את הנערה הזאת. "את מתנהגת בפראנואידיות , אין שם כלום וזהו" אמרתי. "כנראה אני באמת הוזה" אמרה וסידרה את קצוות שיערה הבלונדיני , הלכתי משם. שמעתי צרחה קורעת לב מבין השיחים , רצתי לשם ובדקתי – גופה של נערה נחה על הדשא , חצי מאיבריה חשופים ורובה מלאה בדם סמיך , כמעט הקאתי שראיתי את זה. רצתי משם במהירות , מנסה לא להיזכר במראה המזעזע הזה , הטלפון שלי צילצל , זאת שיחה מלוסי. "מה עכשיו?" שאלתי אותה. "אבא שלי עורך מסיבה גדולה מחר , את באה?" שאלה בתמימות , לא רציתי לבוא אך לא רציתי לאכזב אותה. "כן.." מילמלתי בצייתנות. "יופי , אני צריכה לנתק , ביי" אמרה וניתקה , שמעתי עוד צרחבה קורעת לב. על הכביש שכבה גופה של איש בסביבות גיל העשרים , יכלו לראות את העצם של הגולגולת בלחיים שלו , בכל מקרה – פשוט מזעזע. ניסיתי להתעלם מהמראות המזעזעים , המשכתי להתהלך ברחובות. עכשיו השעה שש בערב , אני מתהלכת כמו מסוממת ברחובות וההורים לא חזרו , אחותי בטח מתה בשריפה. הייתי רעבה מאוד , החלתי בריצה בניסיון לחפש מאפיה או חנות מזון כלשהי. בסוף נעצרתי ליד מאפיה , ניצלתי את זה שיש לי כמה שקלים בכיס ונכנסתי. שלפתי שקית והכנסתי לשם מאפים , עוגיות , ובקבוק שתייה. ניגשתי לקופה ושילמתי , יצאתי וחזרתי להתהלך ברחובות. הוצאתי משם עוגיה קטנה וזללתי אותה במהירות , אכלתי , טרפתי הכל , ירדתי על כל השקית. כעבור שעתיים התיישבתי על גדר מאבן וצפיתי בשמי הלילה , "ההורים בטח חזרו. רגע , ההורים שלי?! מה אני עושה עכשיו?! שכחתי מזה!!" צעקתי והתחלתי לרוץ ברחוב כמו משוגעת , הסטתי את מבטי לכביש , ראיתי שם את מכוניתו של אבי , קיוויתי שאשיג אותם ואגיע לבית בזמן. כמעט הגעתי לפניהם , בשלב הזה אני מתחילה להגביר את קצב הריצה שלי. הגעתי הביתה בזמן , סגרתי את הדלת במהירות והתיישבתי על הספה. הוצאתי קלטת של שירי מייקל ג'קסון ושמתי אותם בטלוויזיה , התחלתי לשיר ולעשות הליכת ירח.
תגובות (17)
איזה מגניב!!! אני אוהבת גופות *-* ולא.. אני לא מוזרה.. אני.. אני.. טוב.. אני כן מוזרה P:
תאריכי את הפרקים!!!
מחכה להמשך! D:
רגע. מה? לא הבנתי. רגע אחד אני רואה אנשים מתים לי מול העיניים והבית שלי עולה באש ורגע שני אני אוכלת עוגייה ? 0.0"
היא אמרה שיש שני עולמות.. אולי נבין מה קורה בהמשך חחחחחח
כן XD
אולי כדאי לציין באיזשהי דרך נסתרת את המעבר בין העולמות? אני לא ממש מבינה מה הולך פה…
הכל יתגלה בפרק הבא <:
פשוט מזעזע, בא לי להקיא… (הגופות לא הסיפור, הסיפור נחמד…)
בכל סיפור חייבים להיות מקריי מוות , זה עוזר לסיפור (;
נ.ב תקראו ברציתי להוסיף , אז אל תהרגו אותי עם נער עם שיער לבן וחיוך מרושע מנסה לרצוח את סטורי ^^
רגע? אינויאשה מנסה לרצוח את סטורי?
רגע? אינויאשה מנסה לרצוח את סטורי?
המשך!!!!!!
למה אבל תמיד לרצוח אותי מה עשיתי שזה מגיע לי T_T
נווו אבל את יודעת שלא תמותי ><"
חחח תמשיכי
DUDE אני כל יום נכנסת רק בשביל הסיפור הזה ואת לא ממשיכה! כאילו אין לי מה לעשות באתר ואני נכנסת ישר לפרופיל שלך כדי לראות את הסיפור ואת לא ממשיכה ><
למה את לא ממשיכה?! שאני אביא גרזן?!
אני ממשיכה עכשיו ^-^
שיט
ישבתי לכתוב קטע ארוך ובטעות ריעננתי
אני כנראה אמשיך בכל זאת