הסוכנת M – פרק 2

"שחררו אותה" אמר האיש בעלי הקול השטני והמתוק , ראיתי שה'תקרה' נפתחה , יצאתי מהשק. "איפה אני בדיוק?" שאלתי , היה שם איש שישב בשולחן עם קופסאת ביסקוויטים , כוס קפה ותיק שחור. "שלום לך" אמר האיש שישב בשולחן , הוא לגם מכוס הקפה ונגס בביסקוויט. "שלום שלום" אמרתי בציניות. "יש לי הצעה שאת חייבת להסכים לה , ואם תסרבי נכריח אותך" אמר בטון מתנשא. כאילו , מה? זה החיים שלי והבחירות שלי , אני לא אסכים שבן אדם מבוגר יחליט בשבילי. "אני שומעת" אמרתי בציניות הרגילה שלי , בטח לשיר בסבב הופעות וכאלה. "אני מציע לך להפוך לסוכנת" אמר , פערתי את עייני בתדהמה , לא ציפיתי לזה. "אני אחשוב על זה" אמרתי והתכוונתי ללכת , אבל זוג בחורים גדולים עם טוקסידו , משקפיים שחורים ואוזניה באוזן תפסו אותי. "את לא הולכת , את חייבת להסכים , זו פקודה" אמר האיש הראשון והרים אותי , תוך שניה מצאתי את עצמי נופלת על הספה בחוזקה , שפשפתי את ברכיי בכאב. "אולי תהיו פחות אלימים?" שאלתי אותם בעצבנות. "מי שלא נענה להזמנה – מקבל מכה" אמר האיש שישב בשולחן וטחן את הביסקוויטים שלו , כל כך רציתי לתקוע בו את הגרזן שכרגע אין לי. לא יכלתי להתאפק. "אתה מפגר! לכל אחד יש ההחלטות שלו!" צעקתי והפלתי את כוס הקפה שלו , כך שהיא נשברה על הרצפה בחוזקה. "אלו פקודות מהממשלה , וגם ממני" אמר בשטניות לא מתוקה , האיש עם הקול השטני והמתוק עמד שם , היה לו שיער שחור כליל ועיינים אדומות , מוזר. "טורי הוא שמך , נכון?" שאל האיש בעל הקול השטני והמתוק. "זה סטורי , לא טורי" אמרתי בציניות שאמורה לשגע אותו. "אני מחכה" אמר האיש שישב בשולחן , הרגשתי שאני עומדת להתחרפן ולצאת עליו בצעקות – שוב. "טיק – טק – טיק – טק" אמר האיש בעל הקול השטני והמתוק , העיינים האדומות שלו זהרו , רק עכשיו קלטתי שהוא בעצם נער. "תשתוק" אמרתי בכעס. "תחליטי כבר ונגמור עם זה" אמר האיש שישב בשולחן , נאלצתי לשקר. "כן" שיקרתי , זאת הדרך היחידה לברוח מפה – להיענות להזמנה. "את הציוד שלך תקבלי מחר בבוקר , משוחררת" אמר והצביע על דלת הכניסה , רצתי לשם במהירות למרות הקור. הכל היה מכוסה שלג , העצים , הבתים , הכל…אני עדיין לא מאמינה למה שקרה עכשיו , כנראה הזיתי או משהו. רצתי במהירות לביתי הקטן , לצערי , זה המקום היחיד שאפשר להרגיש בטוחה בו. נכנסתי הביתה וסגרתי את הדלת , עכשיו כנראה שלוש אחר הצהריים , השמש הגיחה מין העננים והחל לרדת גשם , והתוצר – קשת. צפיתי בקשת מבעד לחלון , היא הגיחה בשלל צבעים. השמיים האפילו והעננים התרבו , הקור עטף את גופי , הלכתי לחדרי להחליף בגדים ולאחר מכן להכין לי שוקו חם. רק אחותי הפרחה הייתה בבית , היא התחילה לזייף שיר של הלהקה האהובה עליה , גיכחתי , אבל הקול שלה התחזק ונהיה צווחני עוד יותר , סתמתי את אוזני בחוזקה ורצתי משם. נכנסתי בריצה לחדרי וטרקתי אחריי את הדלת , התיישבתי על המיטה ובהיתי בקיר. לפתע שמעתי קול פיצוץ. "רגע , עוד פיצוץ?" שאלתי את עצמי , לפתע נשמע קול אזעקה , כזה שגרם לי ליפול על ברכי ולסתום את אוזניי בחוזקה , זיעה זלגה על מצחי , התכוונתי לנגב אותה ואז שמעתי צעקה קורעת לב.