הסודות של רוג'רו 2

"תראי" שון רץ על הבוקר עם כוס קפה והעיתון לעבר לינדזי.
לינדזי עיינה בעיתון וקראה בקול:"במאי מואשם על צילום סרט לבן בבית המשפט- הכתבה המלאה בעמ' 2" היא פתחה את העמודים של הכתבה והיא ראתה את השורות שבהן אוזכרה. "כתבו עליי… 'התובעת המחוזית אכן הראתה נחישות לעצור את רוג'רו דיאודטו, אך עם זאת רעדה בבית המשפט'… מי הדליף את הדברים האלה בכלל?!" לינדזי זרקה את העיתון לפח.
שון הרים את העיתון ואמר:"תקראי מי."
"כתוב פה 'ריאיון בלעדי עם… רוג'רו'…לעזאזל!" היא התיישבה בכעס על הכיסא במשרדה והניחה את ראשה על כפות ידיה.
"שון, יש כל חדש על שלושת השחקנים הניצבים שנעלמו לאחר הכנת הסרט?" היא שאלה בהיסוס ושתתה.
"לצערי, לא… אבל התגלה לנו קו חקירה חדש."
"מעולה! והוא?"
"זה לא בדיוק קו חקירה… פשוט… בסוף הסרט, רוברט אומר 'אני תוהה מי אלה הקניבלים האמיתיים?'… לדעתי אנחנו צריכים לברר את ההצהרה הזאת ו.. לשלוח אנשים ליערות האמזונס בברזיל. שם בעצם זוהי זירת הפשע, אנחנו חייבים למצוא שם גופות או שלדים. זאת פאשלה שלא עשינו זאת עד עכשיו."
"צודק…" לינדזי הנהנה ואמרה:"תשלח את הבלשים הכי טובים של המחלקה ואתה בפיקודם. המשפט ממשיך היום אז אשמח לתוצאות במהירות."
"אין בעיה, מתי המשפט?"
"עוד שעתיים"
"מה?! אין סיכוי שאצליח ל…"
"אני סומכת עליך שון, תעשה את זה מהר" היא אמרה וניגשה למעלית עם הקלסר וכוס קפה.
לפתע לינדזי נזכרה במשהו, היא לחצה מהר על הכפתור של פתיחת הדלתות במעלית וצעקה:"חכה! אני יודעת, אתה זוכר את סצנת השיפוד?"
"כן… לצערי…"
"תשיג לי מומחה בפילמוגרפיה שיהיה בדוכן עדים שלי. אני יודעת בדיוק מה לעשות." לינדזי חייכה.
———–
הקהל קם לכבוד השופט וחזר לשבת. הפעם רוג'רו עמד איתם ולא זלזל.
"אני מזמנת את טרוי לוינגר לדוכן"
"את כבר לא צריכה אותי? אני מרגיש מקופח" רוג'רו התבכיין.
"חכה לתורך,מאמי . קודם אני צריכה לדבר עם הילדים הגדולים עכשיו." היא חייכה.
טרוי לוינגר ניגש לדוכן העדים והושבע לאמירת האמת לאמיתה.
הקלטת הידועה לשמצה הורצה עד לקטע הנקרא סצנת השיפוד.
"טרוי לוינגר התואיל בטובך לומר מהו מקצועך?" לינדזי שאלה את העד.
"אני פילמוגרף מקצועי כבר 16 שנה והתחום המרכזי שלי זה אפקטים מיוחדים. כבר שנים שאני מייעץ לחברות הפקה גדולות ולבמאים כיצד לערוך את סרטם באפקטים מתבקשים."
"אז יש ביכולתך לדעת האם סצנה מזוייפת או אמיתית, נכון? זה ההתמחות שלך."
"אכן כן."
"אני רוצה בבקשה שתצפה בתמונה הזו מתוך הסרט." היא השהתה את הקלטת. חברי המושבעים היו מוטרדים. "אמור לי, האם התמונה הינה מזוייפת או אמיתית?"
בתמונה הייתה ילידת שבט הקניבלים, עירומה לגמרי ומשופדת מהפה שלה עד האיבר המוצנע. השיפוד היה נראה כעץ במבוק מרוקע באדמה. דם היה בכל מקום בגופה והשחקן רוברטו היה נראה מצלם את הגופה.
"לא, התמונה אותנטית לחלוטין. " טרוי אמר "שכן אין אפשרות כלל וכלל ליצור אפקט כזה מתוחכם של שיפוד אנושי, ובטח שלא עם האביזרים הרשומים ברשימה."
"אין עוד מה להוסיף, כבודו" לינדזי התיישבה.
אברהם קם אחריה וניגש לטרוי:"אתה באמת מוסמך. אבל יש רק דבר אחד שאתה לא מבין- אפקט הוא דבר הפכפך… לא כל טריק וגימיק הוא ידוע. ויש הסבר לכל דבר. אתה רוצה לומר לי, שבמאה אחוז, אין שום סיכוי קלוש אפילו, ששיפוד הנערה הוא מזוייף?!"
טרוי לקח כמה רגעים לחשוב ואמר:"לא. כיוון שהאישה אינה נשענת על שום גורם. היא חייבת להיות מעופפת או מרחפת כדי שיווצר מצב כזה. אני בטוח במאה אחוז שהתמונה הזו אמיתית."
"תודה טרוי, אתה מוזמן לרדת מהדוכן." לינדזי חייכה.
"כבוד השופט, אני יכול להסביר הכל" רוג'רו אמר והשופט קטע אותו "היית לך הזדמנות להסביר אתמול. ותהיה לך הזדמנות להסביר רק אם תיגש לדוכן שנית."
"מעניין אותי לדעת מה הם התירוצים שלך רוג'רו," לינדזי גיחכה "אתה מוזמן לדוכן שוב."
רוג'רו התיישב והושבע.
"כיצד נעשתה תמונת השיפוד רוג'רו?"
"אני לא יכול לומר." רוג'רו חזר על עצמו. "אמרתי שאני יכול להסביר, לא אמרתי שאעשה כך."
"אני לא יודעת למה אתה מתחנן להיכנס לכלא. אבל זה מה שתקבל אם לא תסביר את עצמך עכשיו."
"אני לא יכול"
"אין לי עוד מה לומר" לינדזי התיישבה.
אברהם קם ושאל:"למה אתה לא יכול לספר רוג'רו? מה מונע ממך?"
"האמת האומנותית שלי. אני לא מגלה סודות צילום. עדיף לי לשבת בכלא."
"אוקיי, מספיק עם המשחק ילדים הזה." השופט אמר. "גזר הדין יישמע מחר." הוא אמר.
אברהם:"מחר? אבל …"
"שום אבל, אברהם. הנאשם לא הביע שום כוונה לשתף פעולה עם בית המשפט. כל העניין הזה הולך סחור וסחור. אני סוגר את התיק. חברי המושבעים יגיעו לידי החלטה ומחר נתרכז כולנו באותו מקום שנית." הוא דפק בפטיש.