הנבחר פרק 1
אחחח…
כואב לי… אני מדמם יותר מדי…
אין לי כוח למכה אחרונה…
אין לי כוח יותר… למה אני? למה דווקא אני? אני עדיין לא מבין… עד היום!
אני לא מבין למה ילד כמוני הוא הנבחר!…
הו הנה זה בא… הוא תוקף שוב… לא מוצא עוד כח… לא… לא! אייי!!!!
היי אני רון…
ואני רוצה לספר לכם את הסיפור שלי…
התעוררתי, לא זכרתי כלום ממה שקרה האמת היא שלא זכרתי כלום, אפילו לא זכרתי מי אני או איפה אני.
הייתי במיטה ישנה שנראה כאילו לא החליפו לה מצעים כבר שנים.
פתאום שמעתי מישהו קורא: רון, אתה בא לאכול כבר???
לא ידעתי למי מתכוונים אז נשארתי במיטה אבל הייתי מאד סקרן לדעת בכלל מי אני, איפה אני, מה קרה אתמול, מי הם ההורים שלי, איך אני נראה?
התאמצתי נורא והרגשתי שהמוח שלי כמעט נשרף, פתאום הכל התחיל לחזור אלי: קוראים לי רון, אני נמצא במלוןישן מאד מפני שאין לנו כסף ואנו לנים בו מפני שביתנו עובר שיפוצים , אתמול נלחמתי מול המכשף הרשע פולוסיני, אבל אני לא הצלחתי להיזכר ניצחתי? ואם הפסדתי איך הגעתי לכאן? פתאום נפתחה הדלת של החדר ואישה זרה שנראתה זועמת נכנסה לחדר ושאלה, נו רון, אתה בא כבר לאכול כולם מחכים!!!
ירדתי מהמיטה אבל כאב לי נורא ברגליים ובצלעות, הייתי חלש מאד וביקשתי שיביאו לי את האוכל למיטה אך האישה הזרה סירבה אז התאמצתי מאד ואזרתי את הכוח לצאת מן המיטה. לא ידעתי מי האישה הזאת אך היא נראתה מאד מוכרת לי.
האישה הובילה אותי למטבח נכנסתי ושמעתי מישהו אומר:" רון, בני!!! איך אתה מרגיש???" זיהיתי את קולו של האיש אך לא הצלחתי להיזכר מיהו, אך הוא אמר את המילה בני… האם הוא אבי? ואז ניזכרתי, כן זה הוא אבי, צבי, והאישה שהובילה אותי לחדר זו אמי ריקי, נזכרתי גם באנשים מצידי השולחן אלה היו האח שלי, טים ואחותי, דנה, הם הסתכלו.
אחרי חצי דקה שהם בהו בי הם רצו אלי וחיבקו אותי.
תגובות (15)
היי יאיר
שמע, הבסיס מורכב מסיפורים שונים, אם כי הרעיון עצמו שונה.
אתה התחלת בהתחלה בה מאבד הקורא את הרעיון.
כדי שתתחיל בהתרחשות של משהו או בהסבר על העולם אותו יצרת
במידה והסיפור הוא סיפור מתח נסה לכתוב משהו בעל רצף עלילה מפחיד ובעל התרחשות כל הזמן.
טוב את ההמשך אני אנסה לעשות יותר מותח ושכל הזמן יקרה משהו
תקשיב, זה מענין, אני יכולה להגיד לך שכשהתחלתי לקרוא זה ממש משך אותי, אבל כמו שאריק אומר, התבלבלתי בהמשך…
נשמע שיש לך רעיון נחמד והייתי מאוד שמחה לקרוא את ההמשך.
וד"א, אין כזה סימן פיסוק של שתי נקודות (..) חחח אבל זה בסדר:)
מקווה שלא פגעתי או חפרתי יותר מידי.
תמשיך בבקשה:)
אהה, וד"א, ברוך הבא לאתר, מקווה שתנהנ להעלות לכאן את סיפורך!
בהצלחה:)
לא חפרת זה בסדר אבל אתם צריכים לזכור (כפי שכתבתי ב"רציתי להוסיף"), אני ברשית דרכי, אז לפעם הבאה אני אקח את עצתכם
יאיר,
בכדי להיות סופר, כדאי קודם כל להיכנס "בראבק" אל ענייני הדקדוק, הפיסוק והסידור. כל סופר יודע שהדבר הראשון שהקורא אוהב לראות זה טקסט מסודר, ברור, ונקי.
הוספת אותיות, סימני פיסוק לא הגיוניים כמו "?!?!?!?" או "!!!!!!!!!!" ודברים מן הסוג הזה מוציאים את הקורא מריכוז, ובנוסף, נותנים תחושה פחות מקצועית לכל העניין.
בנוסף, כאשר משפט נכתב במרכאות, אומר הדבר שדמות אמרה אותו, או שהוא ציטוט. אי אפשר שדמות תאמר משהו בדיבור ישיר ללא מרכאות, אלא רק דרל דיבור עדיף או ישיר חלקית. בנוסף, אתה משתמש הרבה בסימן "???" ואני מזכירה לך, כדי להדגיש דבר מה, נוסיף: "?!".
דבר אחרון. הקורא לא נמצא בראשך, מה שאומר שהוא יצפה "לחוש" את הסיפור. אני מאוד ממליצה להשקיע בתיאורים.
ההתחלה היתה נפלאה, ודווקא למרות מה ששאר הוקראים סיפרו, אני נשאבתי אל הסיפור מאוד מהר, ואתה מתאר את תחושות הבלבול של הדמות הראשית בצורה נפלאה ומיוחדת. לא צריך להוסיף שם יותר מדי, אלא רק מעט לסדר ולתקן, בסך הכל עשית יופי של עבודה!
למרות התיקום שתיקן אותך אריק, אין צורף שיהיה "אקשן" כל הזמן. צריך רגיעות לפעמים. והטענה שלך של ה"כל הזמן משהו ייקרה" היא שטות. אין צורך בייקרה או לא ייקרה, יש צורך באמת. בתחושה. נסה להבין איך הדמות מרגישה, לכתוב מהעיניים שלה. ואז, גם בלי שתנסה, הסיפור כבר יהיה כפי שרצית שהוא יהיה.
בהצלחה, מצפה ממך לרבות.
ממני, לין.
נ.ב. – ברוך הבא לאתר סיפורים.
לקח לי כמה שניות להבין שאני לא משוגעת.
שראיתי את זה חשבתי שזה סיפור שלי ושחכתי שפירסמתי וכתבתי אותו.
בכול מקרא התחלה יפה,
ואני מחזקת את מה שנטלי ואריק אמרו.
קצת התבלבלתי…
בהצלחה:)
טוב אבל כמו שחזרתי פעמיים אני בראשית דרכי
יאיר,
כולנו יודעים שאתה בראשית דרכך. למה אתה חושב שבאנו לתת לך הצעות אם לא כדי לעזור לך ולשבח אותך?
לין.
אה טוב
לכל הקוראים אני לא אוכל להעלות סיפורים מיום שבת ה-10.3.12 עד ל-17.3.12
עדיין לא קראתי את שאר תגובות האנשים, אבל אני חייב להודות, האסוציצאציה הראשונה שעלתה לי בראש הייתה רון וויזלי, כלומר, פאנפיק של הארי פוטר, אחרי הכל, ברור כשמש שאתה מעריץ.
תתפלא, אבל אתה התחלת בדרגה מאוד יפה ומכובדת. אני מציע לך כך:
כדי להשתפר צריכים
א. לקרוא סיפורים, מספיק אפילו ספר אחד.
ב. לבחור סגנון כתיבה: סגנון אירוני, הלצי, מותח וכדומה.
ג. להוסיף תארים. אל תשכח, אף אחד לא בראש שלך, וכדאי לתאר כל דבר בחדר, את הדמויות והרהיטים. זה מוסיף אורך לסיפור וגורם לך שהסיפור יהיה ארוך יותר, צבעוני יותר וגם מושך יותר, כיוון שאתה ממש מסוגל לראות את החדר, ואז אתה גם ממש מסוגל להתחבר לעלילה. אני לא מסכים עם אריק ועם נטלי, אני דווקא אוהב את ההתחלה, ואם אתה מכיר סינוס, אתה יודע שהוא עולה ויורד (אם אתה לא מכיר, אז תדמיין גל), הוא עולה ויורד, וכך גם הסיפור. אתה מעלה אותו במתח ואז "מצניח" אותו כלפי מטה לרגיעה, אבל הרגיעה היא מזוייפת, הקורא יודע שמשהו יקרה והוא מצפה במתח.
אלו העצות שלי, ועוד דבר, כמות הסיפורים שלך שתיקנת שווה לרמה שלך כסופר. תזכור את זה. אף אחד לא התחיל עם יצירה שייקספירית. בהצלחה, ושתדע שאני אעזור לך עד כמה שאני יכול.
איזה יופי אחד עוזר לשני פשוט תענוג כל הכבוד חברים יקרים בהצלחה לכולכם ואתה יאיר יקירי נמצא בדרך הנכונה תמשיך לכתוב ותראה שהמלאכה לא קשה כלל אלא נפלאה וכייפית ממני בקי בברכת שבת ברוכה ♥♥♥
תודה לכולם על העצות
אני כרגע לא כותב עוד סיפור מפני שאני כותב כרגע ממקום שלא נותן לי אפשרות לכתוב עוד אחד
אה שכחתי לציין שהמחשב שלי התקלקל