הסודות של רוג'רו

" קומו לכבוד השופט" אחד השומרים אמר בקול נמוך שהדהד ברחבי הבית דין.
כולם קמו חוץ מרוג'רו.
השופט נכנס והסתכל על רוג'רו ושאל:"לא בכבודך לעמוד?"
רוג'רו נעמד בזלזול.
"רוג'רו, אל תעשה שטויות" השופט אמר בקול נמוך "אברהם, תשתלט על הלקוח שלך." הוא אמר לעורך דינו של רוג'רו.
"אני מבטיח שדבר כזה לא יקרה שנית, כבודו." אברהם אמר והסמיק במבוכה.
השופט התיישב.
"הנוכחים מתבקשים לשבת" אותו שומר אמר וחזר לעמוד במקומו.

"לינדזי," השופט פנה אל התובעת המחוזית "הביאי את העד שלך."
"הלוואי ויכולתי להביא עדים, כבודו, אבל…"
"אבל מה?"
"כל האנשים שהיו מעורבים מתו. על ידיו של רוג'רו." לינדזי האשימה.
"התנגדות!" אברהם אמר "הם מתו בנסיבתיות. עד שהתובעת תציג הוכחות ממשיות למותם רק אז תוכל להאשים את הלקוח שלי ברצח."
"יש לי מספיק הוכחות כבודו." לינדזי אמרה. "הביאו לידי את ראייה A".
הוגשה לה קלטת הנקראת "שואת הקניבליזם" והיא הכניסה אותה לוידאו בטלוויזיה המשפטית.
"אני מזמנת את הנאשם לשולחן"
רוג'רו קם ודילג לעבר הדוכן.
"הישבע בתנ"ך שלא תשקר ותאמר את האמת ואך ורק את האמת" השומר אמר והגיש לו את הברית החדשה.
"כבוד השופט לא סומך עליי?" רוג'רו צחק. "הנה. אני נשבע." אמר והצמיד את ידו לספר והרים את ידו השמאלית כאות שבועה.
"אני אהיה ישירה איתכם רבותיי" לינדזי אמרה "התמונות שתהיו עדים אליהם בקלטת זו יזעזעו אתכם עד עמקי נשמתכם. אני יודעת שאני בכיתי אחרי צפייה בקטעים נבחרים ומטרידים המציגים אלימות ברוטלית, התקפות מיניות, התעללות בבעלי חיים וכל זה… ללא אפקטים מיוחדים."

הקלטת החלה להתנגן והקרדיטים ההתחלתיים רצו על המסך.
'שם הבמאי: רוג'רו דיאודטו'
"האם אתה מסכים עם הטענה שטוענת בקלטת שאתה אכן הבמאי של הסרט שואת הקניבליזם?" לינדזי שאלה את הנאשם.
"כן." הוא השיב בחיוך והתרווח בכיסא.
"מעולה, נמשיך הלאה." היא הריצה קדימה. קטע אונס מטריד החל להתנגן והבית דין כולו השמיע קולות זעזוע.
"שקט!" השופט דפק בפטיש.
"מה זה הקטע הזה? זה נראה איום מדי כדי להיות מפוברק…" לינדזי אמרה לרוג'רו.
"זה קטע אונס. הסרט שלי זה בטח לא הראשון שמציג תכנים מיניים, לא?"
"אבל זה הראשון שבו עוברים עליו חוקית."
"התנגדות!" רוג'רו אמר וצחק. "תוכיחי לי שזה אונס. לי זה נראה פשוט עבודת משחק מעולה וטובה."
"תזכור שאתה על שבועה רוג'רו." לינדזי התקרבה לדוכן.
"זוכר, בטח שזוכר."
"אתה לא מפחד מאלוקים, רוג'רו?"
רוג'רו שתק. "אני האלוקים". הוא אמר.
"לינדזי, תחזרי לקו הבסיס. את סוטה מהטענה." השופט אמר.
"נעבור הלאה, חבריי המושבעים" היא חזרה לטלוויזיה והריצה קדימה את הסרט.
כל האנשים באולם החלו להירתע, ואף חלק מהעדינים יצאו מהאולם.
"מה אנחנו רואים כאן?" לינדזי ניסתה להסיט את מבטה מהאימה.
"זה קטע שבו חברי המשלחת חותכים למישהו את הרגל ואוכלים אותה. זה קטע די עשוי היטב, אם את שואלת אותי."
"ברור." לינדזי אמרה "כי זה מזוייף. נכון?"
"אני לא אוהב לקרוא ליצירות מופת שלי זיוף."
"תענה על השאלה, רוג'רו." השופט נהיה מתוח בעצמו.
"זה מזוייף." רוג'רו נאנח. "עד שתוכיחי לי אחרת…"
"בשמחה" היא הריצה את הקלטת לחצי מהסרט וברגע זה אחד מהמושבעים הקיא על הרצפה.
"מה יש פה?" לינדזי שאלה.
"זה קטע נורא חזק!" רוג'רו אמר "פה השחקן קרל גבריאל יורק נתפס על ידי האנשים והם מתחילים לאכול אותו. די קסום, נכון?"
"שטני, הייתי אומרת." לינדזי עצרה את הקלטת. "היי," היא הסתכלה סביב באולם "אני לא רואה את קרל. אתה יכול להצביע עליו?"
"זה בלתי אפשרי, קרל לא נמצא באולם." רוג'רו השיב.
"אה. איפה הוא בדיוק?" לינדזי תחקרה.
"את שואלת אותי? אני הבמאי לא הסרסור שלו"
"תשמור על שפה נקייה , רוג'רו, אתה נמצא הרי בבית משפט! אני לא רוצה להאשים אותך בביזיון ולהביא לך קנס כספי." השופט איים.

"אז אין לך מושג איפה הוא?"
"שום מושג." רוג'רו חייך שנית.
"הביאו לי את ראיות B,C,D ו-E" לינדזי ביקשה, והוגשו לה ארבעה תמונות שאותן הראתה לנאשם.
"תוכל לספר לי מי האנשים בתמונות?"
"בוודאי. השמאלי זה קרל, שאותו ראינו בסרט. טוב… ראינו את הבפנים שלו לפחות!" הוא צחק. "לידו אלו רוברט, פרנססקה ולוקה. שחקנים טובים. כולם מופיעים בסרט, ממליץ בחום לראות!"
"אה, מעניין." לינדזי אמרה. "אתה יודע במקרה איפה כולם? כל הקאסט המדהים שלך? כי לא הצלחנו לאתר אותם ולהביאם להעיד." לינדזי כיווצה גבות.
"אין לי שמץ" רוג'רו ענה.
"הא. אז תן לי להבין," לינדזי הסתכלה על המושבעים "צילמת סרט שבהם ארבעת השחקנים האלו נרצחים, וכעת אף אחד לא מוצא אותם…וואו. צירוף מקרים ממש ממש מפליא."
"אכן. זה מרתק גם אותי" הוא אמר ושילב את ידיו מאחורי ראשו.
"אתה יודע מה עוד יותר מפליא? ראיה F" היא ניגשה לשולחן והוציא דף שמכיל רשימה.
"הממ.. בואו נראה." היא החלה לקרוא. "כן. זה הולך ונהיה מוזר יותר ויותר. יש בידי את רשימת האביזרים של הסרט" היא נופפה בפתק. "יש כאן את כל הדברים אבל… חסר כאן דם מזוייף… או קטשופ. כל דבר שיכול להחליף דם. גם חסר חלקי איברים ובובות של גופות… מעניין מאוד. זה די קשה לעשות סרט עם רצח מזוייף בלי האביזרים האלו. אתה יכול להאיר את עינינו כיצד עשית את הכביכול אפקטים בקטעי אימה בסרט הנ"ל? "
"זה בלתי אפשרי לצערי… קוסם טוב לא מגלה את סודותיו."
"רוג'רו אתה עונה על השאלה הזאת אחרת אני מסגיר אותך באי שיתוף פעולה במערכת המשפט" השופט איים שנית. "כבר נמאס לכולנו מהגישה הבזוייה שלך."
"כבוד השופט, אני מוכן לענות על שאלות רבות. אך לא על השאלה הזאת."
"כבוד השופט!"
אברהם נעמד
"אם רק אפשר לעשות הפסקה ולהמשיך מחר אוכל לשכנע את הלקוח שלי לומר את התשובה ופשוט הוא צריך טיפה זמן."
"זה מגוחך," לינדזי נעתרה "אתה עכשיו תסכים לכל גחמה של הנאשם??? זה הרי ברור שיש לו מה להסתיר"
"אני מסכים לבקשה, אברהם." השופט אמר. "אני אעשה הכל כדי שיהיה משפט צדק. משפט כזה צריך להיות גם ברווחת הנאשם וגם ברווחת המאשים. אל דאגה לינדזי, בינתיים הסיכויים פועלים לטובתך, ואסור לי לקחת צדדים. נמשיך את המשפט מחר. הנאשם מתבקש לרדת מהדוכן" הוא הכה בפטיש.

לינדזי הלכה מהבית דין להספיק לתפוס את רוג'רו
"אתה חושב שאתה כזה חכם?! אתה מתנהג בבית משפט כאילו אתה רוצה שיכלאו אותך. כדאי שתבוא מוכן למחר אם ברצונך להמשיך להיות אדם חופשי."
"תקשיבי, שחרחורת, אני מבין דבר או שניים בבית משפט. תחסכי לי את האיומים. יש לי זכויות." רוג'רו אמר והרכיב משקפיי שמש בעת שקבוצת עיתונאים רדפה אחריו בניסיון להוציא סיפור.
"זה לא נגמר." לינדזי סיננה מפיה והלכה.