המפלצת מול האוהל
זה היה יום חורפי למדי.
בשעה 12, החלטתי לצאת לטיול לינה בשטח השדות הפתוחים.
מכיוון שמאוד משעמם לי וההורים שלי גרים הרחק מהאזור שבו אני גר החלטתי לפנק את עצמי.
2 לילות תיכננתי.
החלטתי ללכת ליד כפר שהיה נמצא בקרבת מקום שאם אזדקק לעזרה אוכל לגשת.
לקחתי עימי את הכלב שלי, סאם, ויצאנו.
הנסיעה ארכה כשעתיים.
הגענו. פירקתי את הציוד ובניתי את האוהל.
השעה הייתה 3 אחר הצהריים.
לאחר בניית הציוד והקמתו זה ארך כשעה.
בנתיים אכלתי וגם נתתי לסאם.
אח שלי התקשר לשאול מה איתי ואמרתי לו.
הוא אמר שהוא יגיע תוך חצי שעה.
סתם לארח לי חברה ביומיים הקרובים.
הוא הגיע, אכלנו ושתינו.
סיפרנו חוויות מהצבא והעבודה ואז שמנו לב שהגיע כבר הערב.
נכנסנו לאוהל בזריזות וגם לקחתי עימי את סאם.
האוהל היה גדול מספיק בשביל שאחי ואני וסאם ניכנס.
הרגשתי ביטחון.
השעות חלפו ואני עדין לא יכולתי לעצום עין.
אולי זה בגלל הרוח, אולי המקום, אולי זה כי הייתה לי הרגשה מוזרה שמישהו צופה בנו.
הייתי חייב לבדוק מה זה אבל אמרתי לעצמי שזה בטח סתם המחשבות.
אז התהפכתי על הצד וניסיתי להרדם.
קמתי בשעה שלוש לפנות בוקר.
שמעתי רעשים מוזרים מחוץ לאוהל.
אלה היו צעדים, של מישהו מבוגר..הם התקרבו לאוהל.
היה חריץ קטן באוהל שהוא אפשר לי לראות מה קורה בחוץ.
הסתכלתי ממש טיפה,…
וראיתי שם..ממש ליד האוהל..יצור שחור, לא היו לו פנים, הם היו לבנים בלי עיניים, אף , פשוט כלום, חוץ מפה. מהפה שלו יצאה לשון ארוכה. הידיים שלו היו רזות וארוכות.
הרגליים שלו היו ענקיות וכל ציפורן הייתה ארוכה.
התחלתי להרגיש את המבט המאיים שלט חודר אל תוך גופי.
עצמתי את עיניי בתקווה שזה סתם משהו.
ואז לאחר כמה דקות, שמעתי את רוכסן האוהל נפתח לאט לאט.
צמרמורת עברה בגופי.
הרגשתי נשימות על העורף שלי.
הסתכלתי לאט לאט…
הוא היה שם, ממש מעליי, שיניו היו מלאות בדם. במקום שבו היו אמורות להיות עיניים נזל דם. הלשון שלו התקרבה לעברי.
זזתי הצידה מהר ככל האפשר , קמתי ורצתי לעבר הכפר.
לא ידעתי מה עם אחי ועם סאם..בעצם אני כן יודע. הם אינם. זה רק אני והמפלצת!
הסתובבתי לאחור , היא הלכה ממש מאחורי, כמה מטרים מאחורי, רצתי בכל הכל!
הגעתי לכפר ודפקתי מהר על דלת בית.
מישהו פתח וישר נכנסתי פנימה , מתנשף כולי, מציץ דרך החלון בודק אם הוא לא מצא אותי.
"קרה משהו?" האיש שאל?
הסתכלתי חצי בוכה ועניתי: "לא כלום… סתם משהו…"
הוא הסתכל על החולצה שלי ואז שמתי לב שהיה לי קרע ענקי על החולצה שלי והבטן שלי דיממה.
"עד היום אני לא אדע מה זה היה, מה הוא רצה ממני, אבל אני כן יכול לראות אותו, מציץ מול ביתי, מסתכל עלי שאני ישן…גם עכשיו אני מצליח לראות אותו,..מתקרב אלי….זה זמני לסגור.
תגובות (2)
הו שיט, אבל מה קרה לאח שלו ולסאם??
וחוץ מזה הכתיבה מדהימה, הייתי על הקצה של הכיסא כל הזמן, התיאור של היצור יעשה לי סיוטים בלילה!! עבודה ממש טובה!
תודה!! אני מנסה כמה שיותר להשקיע שיהיה מענין!