המכשף האבוד-פרק 3(בבקשה תגיבו זה כבר מייאש)
הגעתי לעיר בסביבות השעה 5 בבוקר העיר הייתה אפלה ומוארת במועט.
היה לי קר וכאבו לי הרגליים,כאב לי הראש ורציתי רק לישון ולהניח את הראש במיטה.
אבל לפני זה אני חייבת להביא לג'ייק את התרופה,אני חייבת לרפא אותו הוא המשפחה היחידה שנותרה לי הוא הכי חשוב לי בעולם כולו.
הלכתי לבית החולים ונכנסתי במהירות לתוך חדרו של ג'ייק שם.
אבל החדר לא היה ריק הוא היה שם האדם שאחראי לכל המצב הזה.
החבר הכי טוב שלו.
הוא הסתובב כאילו הוא שמע שיש מישהו בחדר.
כשראיתי אותו התפלאתי הוא היה רזה יותר חיוור יותר עצוב יותר ובעיניו הכחולות השתקפו דמעות.
"תצא מפה עכשיו"אמרתי לו בכעס.
לא היה אכפת לי איך הוא מתחרט על המצב הזה כי הוא גרם לו.
"אני מצטער ליאן,אני לא התכוונתי שזה מה שיקרה"אמר
"לא התכוונת, אבל זה מה שקרה באשמתך"אמרתי לו
"אני יודע,מצאת את התרופה?"שאל אותי
"כן אבל הייתי צריכה לעשות איתו עסקה"אמרתי לו
"איזו מן עסקה?"שאל
"לא עניינך,עכשיו תצא מפה"אמרתי לו
הוא יצא ואני הלכתי לכיוון ג'ייק הוא נראה כל כך שלוו אבל בתוך תוכו הוא רוצה להתעורר אני רואה את זה.
פתחתי את פיו והכנסתי לשם את התרופה,שיפשפתי את גרונו כדי שיבלע.
עכשיו מה שנותר זה לחכות.
ישבתי על הכיסא והחזקתי בידו,השענתי את ראשי על מיטתו ולאט לאט נרדמתי.
"ליאן,ליאן קומי"שמעתי קול מוכר קורא לי
קמתי ופתחתי את עיניי וראיתי את ג'ייק מסתכל עליי בתמיהה.
"התעוררת"צעקתי וחיבקתי אותו
"כן,איך עשית את זה?"שאל
"הלכתי לאיזשהו מכשף"אמרתי לו
"ואיך שילמת לו הרי לא הלכת עם כסף נכון"אמר
הינהנתי והורדתי את ראשי לרצפה
"אז איך שילמת לו,ליאן,ליאן תסתכלי עליי"אמר לי
הסתכלתי עליו,והוא אמר:"עכשיו אני רוצה לדעת מה עשית כדי לקבל את התרופה?"
"זה לא משנה העיקר שאתה ער וכבר לא בסכנת מוות"אמרתי לו
"זה כן משנה, מה עשית לכל הרוחות תעני כבר?"שאל אותי בעצבים
"הבטחתי לו שאני ילך לחפש את הבן שלו"אמרתי לו
"לבד?"שאל בדאגה
באותו הרגע נפתחה הדלת הסתובבתי לאחור וראיתי אותו שם.
"לא איתי"אמר
תגובות (3)
ממש יפה!! תמשיכי :-)
דבר ראשון, לדעתי את יותר מדי ממהרת, תרגעי לרגע, תתארי את האירוע ואת המצב. בני אדם הרבה יותר מסובכים ממילה או שתיים על המצב רוח שלהם, ככל שאת תתארי את האירוע יותר טוב הסיפור יהיה יותר עשיר ויותר מהנה לקריאה!
דבר שני, כשאתה כותב סיפור את כותב אותו לעצמך. תגובות לפעמים לא כל כך עוזרות אז עדיף פשוט לכתוב לעצמך ולא לדמיין שאתה חייב לספק משהו לאנשים.
רוני,
(מסכים עם רוני אבל) מחכה להמשך! נו כבר!