"המיסתורין הבלתי נפתר"-פרק 3
קמיל פשוט ישבה בתאה הקטן ובכתה בשקט,ולאט לאט הגיע המחר וב-4 בבוקר מעירים אותה ומוציאים אותה מהתא עם דחיפה קלה ולקחו אותה לחדר האימונים שנראה כמו חדר-כושר.קמיל חשבה שחלמה וצבטה את עצמה בזרועה.והופיע פתאום כתם אדום על ידה והיא פקחה את עיניה והיא עדיין הייתה שם.כל זה היה אמיתי.ואז אלן חייך ואמר:"אה!חדר-הכושר של המתחילים.אל תיתיחסי לבנים האלה שנמצאים שם למרות שתיצטרכי להילחם בהם.הבה נמשיך בסיור,התבואי?ובכן,כפי שאת רואה יש פה כלים שיעזרו לך לשרוד כאן כתור מתמחת צעירה,טוב.הנה החוקים: אין להיכנס בלי רשות,לגעת בלי רשות,או לעשות משהו בלי רשות."
"אני רוצה ללכת כבר הביתה.אפשר ללכת הביתה?" קמיליאן חשבה שתחנונים יעזרו לה…אלן פשוט ציחקק וראה על פרצופה שהיא אמיתית.ואמר:"כל מה שאני צריך ממך זה שתילחמי בשבילי ובשביל החברה."
וקמיליאן שאלה:"ואז תיתן לי ללכת?"
"ברור שכן!אני לא אדם שמרמה,ועוד תצאי מכאן עם כסף גדול…"
קמיל הסתכלה על הכמות הגדולה של השטרות וידעה שזו עיסקה שווה בשבילה,אז הסכימה לו.
תגובות (0)