המחסל- פרק 1- אשמח מאוד אם תגיבו :)

המחסל- פרק 1
החיסול בשדרת מלנק
האיש בעל המשקפיים הכהים והמחרידים נכנס לחדר החשוך. האזעקה הופעלה, אבל במהירות הוא נטרל אותה. אם מישהו היה באותו החדר, מסתכל עליו, היה מבחין כמה הוא תכנן את הפריצה הזאת.
הוא הדליק את פנסו, ומולו הופיעו מגירות על גבי מגירות. היו מגירות נמוכות והיו גבוהות. הוא בחן את המגירות, טוב, למעשה הוא בחן את תגי השמות שהיו מודבקים על כל מגירה. השמות שהיו בתגים הנוצצים היו שמות של כל מיני אנשים, אבל נראה היה שהאיש חיפש שם של איש מסוים.
לבסוף, הוא מצא את מה שחיפש. הוא פתח את המגירה, שהייתה בקומה השלישית של המגירות, והאיר עם פנסו אל תוך המגירה, ודפדף בדפים המסודרים שהיו בתוך המגירה, והוציא דף אחד.
הוא האיר עם פנסו על הדף, שעל הדף היה כתוב: שוטר עם ניסיון, בן שלושים וארבע. נולד ב4 באוקטובר 1982. אישה נשואה בשם ג'ני, וילדיו התאומים בשם רוני וסדריק. גר בשדרת מלנק.
האיש קרא במהירות את הדף והכניס אותו לכיס מעילו, והאיר שוב פעם על תג השם. השם היה לורנס פאלר.
"אין בעיה" מלמל האיש וצחק צחוק קטן, יצא מהחדר, עלה על האופנוע האדום שלו, לחץ על דוושת הגז, ונסע למלנק. הוא נסע במהירות מעל המותר, אבל אף שוטר לא שם לב אליו, מרוב שנסע מהר.
בביתו הנחמד והשלו של סגן לורנס פאלר, השוטר חזר מיום עבודה קשה. הוא פתח את הדלת.
"אבא בבית!" צחק כששני ילדיו בני ה3 קפצו עליו והוא עשה להם "שק קמח". הוא ליטף את שערם הבלונדיני המתולתל, והם ליטפו את שיערו השחור והחלק בחזרה. קשה היה לתאר כמה אהבה יש ביניהם. החיבוק ביניהם נראה כאילו היה נמשך לנצח, ועל קיר החדר נשענה האישה הכי יפה שאי פעם ראה. שערה הבלונדיני שגלש עד לכתפיים, ובטנה הייתה מלאה. היא הייתה בהיריון, חודש תשיעי, ועמדה ללדת בימים הקרובים.
"סליחה, ילדים" צחקק לורנס, והוריד את התאומים בעדינות על הרצפה "אבל גם אימא שלכם צריכה נשיקה" והוא התקרב בצעדים איטיים לכיוון ג'ני, שחייכה אליו.
לורנס ליטף את הבטן שלה "זה האפרוח הקטן שלנו"
"כן" חייכה ג'ני "אתה מאמין שמהגוזל הזה ייצא לנו תינוק קטן?" שאלה
"לא ייאמן" צחקק ושוב פעם ליטף את הבטן שלה, כיוון שבתוכה היה התינוק שלו.
באותם רגעים ממש האיש בעל המשקפיים הכהים, שדרך אגב, שמו הוא ניק קולסון, וכינויו הוא:" המחסל". אז ניק בדיוק נכנס עם האופנוע אל תוך שדרת מלנק, וקלט בזווית עינו את בית משפחת פאלר.
"חיסול שקט?" שאל ניק תוך כדי נסיעה דרך המיקרופון הזעיר שהודבק בחוזקה על לחיו הימנית
"כן, ניק" קרא לו באוזניה "נסה כמה שפחות למשוך תשומת לב"
"אין בעיה" אמר ולחץ על דוושת הברקס במהירות והחנה את האופנוע ליד הבית.
הוא הלך בצעדים שקטים ומהירים לכיוון חלון הבית והציץ דרכו אל תוך הבית.
"אני רואה את אותו. הוא צמוד לאשתו" אמר ניק למיקרופון הזעיר "לירות?"
"לא. אנחנו צריכים מוות רק שלו" אמר האיש "תחכה שהוא יתרחק ממנה, ואז תירה".
ניק הסתכל דרך החלון והוציא ממעילו את הרובה הארוך שלו והסתכל עם עין אחת על הכוונת.
לורנס התחיל להתקרב לכיוון מסדרון אחר בבית, שהיה מחוץ לשדה הירייה של הרובה.
"מרטי, הוא יוצא מהשדה ירייה שלי" מלמל ניק בלחץ
"תירה ניק" צעק מרטי "ואל תפספס!".
ניק כיוון במהירות ובדיוק את הרובה לכיוון גבו של לורנס, שכמעט ופנה שמאלה למסדרון.
"הו, שיט" מלמל ניק וירה. נשמע קול די חזק, אבל לא יותר מדי. לורנס שכב על שטיח הבית, מכוסה בדם, וכשאשתו רצה אל מחוץ לבית לראות מה קרה, ניק כבר נעלם.