הכוח האמיתי פרק שלוש עשרה-יין ויאנג

טוב אז הגיע הזמן באמת! איימתי על מנסע כשעיניי מלאות בזעם.
היא אמרה במבט חד ואפל "נכון, הגיע הזמן. הזמן של כוחות האופל להשתלט עליך!"
והחלנו בקרב!
הקרב נמשך כשעתיים ואף אחד לא הצליח לפגוע אפילו פעם אחת!
הקרב היה קשה, הקרב היה סופי והוא היה זה שיקבע את גורל העולם…
אך כעבור כמה דקות, פגעה בי בקרן האופל שלה!
היא שלחה משרתים כדי לתקוף אותי אך הטורנדו שזימנתי הרג את כולם!
הרגשתי את השנאה בעיניה ובעיניי היה מבט של נקמה!
והיא אמרה לי "אמרתי לך שאני זרקתי את אמא שלך לחור שחור? מוחאאאא!"
ואז מייד הבנתי, זאת הייתה היא כל הזמן!
הרוצחת של אמא שלי!
התמלאתי בזעם ונקמה וגיליתי כוח שלא יתואר!
לכדתי אותה בקופסה של אנרגייה טובה שהתאחדה עם אנרגייה רעה!
אך מנסע רתמה את האנרגייה הרעה שהייתה בקופסה וריתקה אותי לריצפה.
לא יכולתי לזוז אך לפני שהנחיתה את המכה הסופית…
דרקון האור הגיע!
ועליו רוכבת אמא שלי!
אישה כה יפה בשמלה צהובה וזוהרת!
שהפכה את מערת השאול של מנסע למקום יפהייפה ומלא צבעים!
והאנרגייה הטובה באמא שלי נלחמה באנרגייה הרעה של מנסע!
הקרב היה בלתי נמנע והיא אמרה לי שהאנרגייה הטובה שבה תוכל להעסיק את מנסע הרבה מאוד זמן
כיוון שכוח של יין ויאנג הוא לא נגמר.
היא אמרה שכל זמן שהקרב יימשך העולם יהיה בטוח ואני צריך להסתלק עם חבריי ועם הדרקונים ולאחד אותם וכשאני אחזור אנחנו נהיה ביתרון והרוע בעולם ימשיך להתקיים אך גם הטוב במידה שווה וכך העולם שלנו יישאר יציב.
מייד קראתי לכולם וברחנו משם.
בדרך חזרה לעיר ראיתי את המקום מתפוצץ אבל חשתי בשפתיי שאימי עוד חייה.