נערה, סתם נערה.
לא, אני לא קרבן לשום דבר מהמקרים שציינתי אך עשיתי חיפוש מורחב מאוד בגוגל, אני רוצה לשנות את הפרופיל לדעות בלבד, במיוחד בגלל שהדעות שלי זה מה שאני הכי נהנית לכתוב וגם כותבת הכי טוב.

הילד הרע. (ממליצה מגיל 13+, אין תוכן מיני אך קשה)

נערה, סתם נערה. 16/07/2017 1163 צפיות 2 תגובות
לא, אני לא קרבן לשום דבר מהמקרים שציינתי אך עשיתי חיפוש מורחב מאוד בגוגל, אני רוצה לשנות את הפרופיל לדעות בלבד, במיוחד בגלל שהדעות שלי זה מה שאני הכי נהנית לכתוב וגם כותבת הכי טוב.

שמתם לב שתמיד בסיפורים, בסרטים ובכלל בחיים הסטראוטיפ של 'הילד הרע' מנצח?
נו, הילד שתמיד גורם לך רק לצרות אך מנצח בכל הבנות השוות שמאמינות שיש בו משהו טוב?
אני מבינה מה מושך אותנו, את בני האדם בסטראוטיפ המשונה הזה.
הוא מסתורי ואנחנו מטבעינו רוצים לדעת דווקא את הנסתר ולגעת באסור.
הוא נגלה אלינו בחיים הסטראוטיפ הזה, בכל מיני סיטואציות שאנחנו מכירים.
אבל לא באתי לדבר על הסטראוטיפ, לא.
אני בטוחה שכל אחד כאן שמע על לפחות סיפור אחד של אונס, של מכרים, בחדשות, ולעתים שלו עצמו (אני מצטערת אם כן, אתם מוזמנים לכתוב לי, אשמח לדבר אתכם 3>).
אבל מה מסתתר מאחורי המניע של האיש, של הילד הרע?
למה הוא פוגע בנשים, או בגברים?
למה היא מוציאה מזה חוויה כיפית?
אני לא יודעת, מעולם לא נאנסתי או אנסתי (וגם אני לא חפצה בכך, כן?).
אני שמעתי על הרבה מקרים בהם קרבנות של חטיפה (כן, לא של אונס לרוב) רצו לחזור אליו, אל האיש, אל הילד הרע שאמלל אותם, לעתים לתקופות ארוכות משנה.
למה?
כי זאת המציאות שהם מכירים.
האנשים האלו, הילדים האלו, הם נחטפו והתקופה בה הם הסתגלו למצב החדש הייתה כנראה הנוראית ביותר בחייהם.
כשאתם נחשפים למצב חדש אתם נרתעים בהתחלה, כיף ככל שיהיה, אתם סורקים את השטח, המוח מעבד את המצב ומנסה לקלוט, האם הוא טוב? רע? האם אני רוצה להישאר בו? או מעדיף לצאת?
כל בן אדם הוא שונה ולכן אנשים נוטים לקבל החלטות שגויות על סמך אנשים אחרים שהמליצו על החלטות אלו אך, כמובן, שונים מאותו אדם.
אז כשעובר זמן, ולא מוצאים אותו, את הנחטף, המוח מתחיל להתרגל, המצב הרע פתאום הפך לשגרה ושגרה מבחינת המוח האנושי היא דבר חשוב, מוגן.
כשהנחטף משתחרר המוח נכנס לסוג של לחץ, לחץ מפחיד, שיכול ממש לשגע.
השגרה פתאום בבת אחת נעלמה, אם הכו את אותו אדם כבר לא עושים זאת מה שמוביל הרבה קרבנות חטיפה לפגיעה עצמית כזו או אחרת.
השגרה שלנו היא בסופו של דבר הגורם שאנחנו מבוססים עליו, כל ילד בחופש הגדול בשבוע שבועיים הראשונים חשב בבוקר, למה אני לא בבית הספר?
כי בית הספר הוא שגרה, והחופש הגדול משבש אותה מה שגורם לבלבול בקרב הרבה ילדים, נערים ומבוגרים כאחד.
אז כששגרה משתנה אצל הנחטף המוח מזהה את השגרה החדשה ללא ידועה, אוינת, מבלי אפילו להעריך אם היא טובה לו או לא.
סביר להניח שההשתקמות מחטיפה של יותר משנה תדרוש מרכז השתקמות, רעיון שכנראה יראה רע אבל נועד כדי לעזור.
תשמרו על עצמכם.
תלכו רק ביחד ותמנעו מללכת לבד (או בכלל) בלילה/בסמטאות מבודדות.
אל תשכחו ליהנות.
אוהבת ומאחלת לכם לעולם לא לחוות חטיפה או אונס או בכלל.


תגובות (2)

יפה מסקנות מעניינות. הקורבן שמאשים את עצמו ולא את התוקף.

16/07/2017 01:48

אני חושב שבסרטים/סדרות זה דווקא הפוך,אולי הילד הרע מקבל את תשומת הלב של החברה או הבנות בהתחלה,אבל אז במהלך העלילה איכשהוא זה משתנה ואותה דמות נשית בדרך כלל מתאהבת באיזה "חנון"/מישהו עם לב טוב. ואני חושב שדווקא בחיים האמיתיים זה לא ככה וכמו שכתבת הילד הרע (בדרך כלל) "מנצח" וזה עצוב מאוד. ועוד דבר קטן: אמנם מקובל לדמיין מקרי חטיפה ואונס בסמטאות חשוכות כמו בסרטים,אבל מחקרים מראים שרוב המקרים האלה מבוצעים על ידי קרובי משפחה או דמויות אחראיות כמו מורים או בני זוג. צריך לכתוב יותר על הנושאים האלה,כל הכבוד

16/07/2017 18:07
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך