"היא"(קטע קצרצר שכתבתי)

"לא!"שמעתי צרחה חדה. הרמתי את הברדס של הז'קט שלי על ראשי ורצתי לתוך הסמטה.היא הייתה שם,שכובה על הרצפה בבגדים קרועים.הוא עמד מעליה, חיוך שטני על פניו כשבעט בה.
"היה תענוג יקירתי,"לחש לה. ידעתי שמשהו קרה שם.אני חייב לעזור לילדה,חשבתי ורצתי אליה.האיש ברח כשהבחין בי,נעלם כלא היה.כרעתי לצידה,"היי,מה קרה לך?"שאלתי והבטתי בה רועדת.היא פקחה את עיניה ועיניים שחורות גדולות ומבוהלות הביטו בי ודמעה נשרה מעיניה. הבטתי בה,שיערה הארוך כיסה את גופה בגלים כחולים ארוכים ומעט נשאר מבגדיה הקרועים.צלקות וחבורות טריות עיטרו את עורה."אני אדאג לך,"אמרתי פתאום והרמתי אותה בזהירות. לאחר דקה של הליכה היא פקחה שוב את עיניה ונשאה אליי מבט מבועת.
"מה שמך?"שאלתי. היא נצמדה לחיקי בזמן שנשאתי אותה בזרועותיי,
"אני לא יודעת".