החיפושים פרק 1

פרק 1
נ.מ אמילי
"בוא כבר!" אני צועקת לעברו כאשר הוא נשאר מאחור ומתחיל עם בנות בטיפשות. לפעמים אני שונאת את אח שלי.. יש לו שיער שחור וחלק מרוח בג'ל ומגולח בצדדים. שפתיו דקיקות והוא יחסית שרירי.
"חכי אני עוד שנייה אתפוס אותך ו.." אמר כשאר הוא מסטול ובקושי עומד על הרגליים מיד עצרתי אותו מלהמשיך לדבר. "כן אני מצטערת הוא שתה הרבה.." התנצלתי בפניי הנערה ולקחתי אותו הביתה
"מה יש לך פיטר?!" צעקתי עליו,
"היי אני רק מנסה ל.." הוא אמר ונפל על זרועותיי, גלגלתי את עיניי והתחלתי לגרור אותו הביתה, לבסוף הגענו ונזרקתי על הספה כאשר הוא שוכב על הרצפה ומתעטף בשטיח כמו שמיכה. לקחתי את הטלפון והתקשרתי למספר היחיד שיכול לעזור לי עכשיו,
"היי." אמרתי, משכתי באפי וחיכיתי שג'ולין תענה.
"היי, מה קורה?" היא אמרה בקולה הרגוע,
"יש מצב את קופצת אליי, פשוט אח שלי כאן שיכור ומשעמם לי.." אמרתי והבטתי בשעון השעה רק תשע בערב. "כן.. בטח! אני מתארגנת ובאה." היא אמרה וניתקה את הטלפון. הפעמון צלצל
"זה היה מהר." אמרתי וקמתי מהספה, פתחתי את הדלת ולא היה שם איש, הצצתי מחוץ לדלת ולא היה שם אף אחד מחוץ המסדרונות הארוכים. הבטתי על השטיח האדום על הצורות המיוחדות ולבסוף ראיתי פתק לבן זרוק על הרצפה.
"תחזרו. העיר זקוקה לכם." הכתב היה מחובר ומיוחד במינו. דחפתי את הפתק לכיס ונכנסתי בחזרה לבית. כן אני יודעת מה תגידו, אני גרה בבית מלון. אח שלי הוא הבעלים שלו אז אני לא משלמת שכירות או דברים כאלה.. לקחתי את הפתק והנחתי אותו על השולחן, נזרקתי על הספה ונאנחתי.
"אוי הברוך." אמרתי כאשר הפעמון צלצל שוב, הפעם אני בטוחה שזו ג'ולין. פתחתי את הדלת ושתי אנשים משירות חדרים התייצבו מול החדר,
"הזמנת בגט עם חביתה?" הוא שאל במבטא צרפתי, היה לו שפם מעוגל ושחור ושיערו היה מרוח בג'ל ומסודר.
"לא.. כנראה טעיתם בחדר.." אמרתי וראיתי שהאדם השני אחז באקדח שחור, הוא מיד שלף אותו לכיווני וירה, הצלחתי להתחמק ולנעול את הדלת, הם ניסו לפתוח אותה.
"פיטר! קום!" צעקתי, אבל הוא כבר היה רדום גררתי אותו לשירותים ושלפתי את האקדח שלי מהמגירה, מיד סגרתי את הדלת של השירותים ונעלתי אותה.
"איפה היא?!" שמעתי את הקול הצרפתי של המלצר,
"תחפש! היא לא הצליחה לברוח!" הוא צעק,
שמעתי את החלונות מתנפצים והבלגן שהם הולכים לעשות לי בסלון, אחזתי באקדח וקמתי באיטיות לכיוון החלון. "פיטר!" לחשתי, לפתע הידית זזה למטה אבל היא לא הצליחה להיפתח, והוא המשיך להירדם.
"אוי למען השם!" אמרתי ויריתי לרצפה. מיד הוא קם בפחד,
"היא שם!" שמעתי את הקול הצרפתי,
"בוא כבר!" אמרתי ויצאתי מהחלון, הוא היה אחריי והדלת נשברה.
"חייבים לקפוץ!" אמרתי והבטתי למטה, היה שם פח ירוק גדול של אשפה.
"השקיות ימנעו פגיעה!" הצבעתי לשם, פיטר הנהן לשלילה בפחד.
"אם נעצור הם יהרגו אותנו!" אמרתי,
"אם נקפוץ אנחנו נמות!" הוא אמר,
"זה סיכון שאני יכולה לקחת." אמרתי וקפצתי אל תוך השקיות, ופיטר אחריי. נחתי על השקיות וכאב לי טיפה ברגל. יצאתי משם לפני שפיטר יתרסק עליי, וטלפנתי לג'ולין
"ג'ולין!" אמרתי מתי שהיא ענתה,
"אני במעלית תירגעי.." היא אמרה,
"לא! את חייבת לעוף משם! שני שכירי חרב בעלי לבוש מלצרים, אחד עם שפם ומבטא צרפתי והשני שקט אבל הוא אוחז באקדח! את חייבת לעוף משם!" אמרתי בלחץ, היא ניתקה את הטלפון וסימסה לי.
"הם איתי במעלית."