החיים האמיתיים- פרק 9 :)

"למה את מתכוונת, למה לא בטחת באף אחד, מה הסיפור?" הוא שאל בהיסוס, כנראה ידע שהוא נכנס למקום רגיש אבל החליט לקחת את הסיכון. טוב אני אצטרך לספר לו במוקדם או במאוחר. עדיף עכשיו אם אני אדחה את זה, זה רק יהיה קשה יותר.
"מה הסיפור? ליבה של הנסיכה נשבר, אבל שהאביר ניסה לתקן את המצב, הוא רק החמיר ובניגוד לרוב האגדות, הסוף לא היה טוב, לא היה טוב בכלל." אני שוב בוכה, הוא מחה את הדמעות מעיניי ונישק אותי.
"אני בחיים לא יפגע בך כמוהו, האפס הזה לא שווה דמעות."
"לא, זה לא היה משהו שהוא עשה, זה היה משהו שעשו לו. הוא נאלץ לשקר לי כל כך הרבה, אני הרגשתי, אני ידעתי שהוא משקר שהוא אומר שהכל בסדר. כלום לא היה בסדר."
"למה את מתכוונת? מה זאת אומרת ידעת שהוא משקר?"
"ידעתי שהוא משקר, כמו שאני יודעת שאתה משקר בקשר למשפחה שלך, אני יודעת שאתם יותר משני אחים ואני יודעת שמשהו עם ההורים שלך לא בסדר."
הוא התרחק מעט והסתכל לי בעיניים.
"אשלי איך את יודעת את זה?"
"אמרתי לך כבר, אני מרגישה.."
"איך את יכולה להרגיש דבר כזה?" הוא מלמל.
"לא יודעת.. שדיברת אני פשוט ידעתי שזה לא נכון, הסתכלתי לך בעיניים וידעתי שאתה משקר, שדיברת על אבא שלך, היה כל כך הרבה כאב במבט שלך ולמרות שחייכת ידעתי שיש משהו אחר מאחורי החיוך הזה. אותו דבר קרה עם טיי. שהרגשתי שמשהו לא בסדר, התקשרתי אליו, שאלתי אם הכל בסדר והוא אמר לי שהכל מעולה אבל ידעתי שלא, ידעתי שהוא משקר. לפעמים הוא היה בא, מבקש משענת, אוזן קשבת, והייתי שם בשבילו, תמיד. למרות שידעתי שהוא לא אומר לי את האמת, שהוא צריך את החיבוק הזה לא משנה מה הסיבה. הוא לא נפרד ממני, הפרידה הייתה הדדית. נפרדנו כי זה מה שהיה נכון לעשות." אמרתי כמעט בלי אוויר.
"למה זה היה הדבר הנכון? אני לא מבין למה הוא ויתר עלייך, מה היה מספיק חשוב בשביל לותר על אהבה."
"כי זה לא עשה טוב לאף אחד מאיתנו, כמובן שהיו רגעים יפים, היו רגעים ששנינו היינו מאושרים אבל רוב הזמן היינו שקועים בבעיות עד מעל הראש. כולם אמרו לי להתרחק ממנו, ולקח לי, לנו, זמן להבין שזה מה שהיה נכון לעשות. אם הוא היה משקר לי סתם, הייתי זורקת אותו הרבה קודם ובהתחלה גם כעסתי ונפגעתי. אחרי הפרידה גיליתי, די בטעות מה לא בסדר איתו, והבנתי שהוא שיקר כדי להגן עליי. כדי לא להפיל עליי משהו שהוא לא ידע אם אני יכולה או מוכנה לעמוד בו. אבל זה פגע בי, הרגשתי שאני לא יכולה יותר לסמוך על אף אחד, הוא שיקר לי, כל החברים שלי דחקו בי לעשות משהו שלא רציתי, המשפחה שלי לא תמכה בי- לפחות חלק ממנה- וטיי סבל כל כך הרבה, ואף אחד אפילו לא ניסה לעזור לו." הוא חיבק אותי. מחה את הדמעות והתנצל. כנראה זה היה יותר מדי בשבילו כי הוא הלך.